צריך לדעתי להוסיף קצת יותר בשר לסיפור.

הסיפור כרגע אנמי מדי. השתדלת להשאיר את כל האפשרויות מרומזות עד כדי כך שהן מרומזות מדי - או שהן פשוט לא מעניינות. לא נוצרה מספיק הזדהות עם הגיבור, כדי שהקורא ישב מול המסך תוך כסיסת ציפורניים וישאל את עצמו: "מה קורה? אני חייב לדעת".

באמת לא היה ברור לי אם שתי האפיזודות הראשונות הן אמיתיות או בדמיון, אבל כמו שהסיפור בנוי גם לא היה אכפת לי - וזה פספוס גדול.

תנסה אולי לערבב בין האפיזודות כך שהגיבור באמת לא ידע מה קורה סביבו, תנסה לתת עוד קצת רמזים כדי שהקורא יוכל להגיע בעצמו למסקנות, ושישאל את עצמו מה קורה פה.

בהצלחה.