בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
דרך כל בשר - סיפור
נכתב ע''י: Sherlock (IP Logged)
תאריך: 08:04 03/06/2003

דרך כל בשר.

נייט לגם מכוס הבירה שבידו לגימה ארוכה.
"לעזאזל באד, אף פעם בחיי לא הרגשתי טוב יותר."
באד הרים את ראשו בוהה בנייט בעייפות.
"אתה צוחק נייט , מה קרה פתאום ?!"
"לא יודע !, אבל אני נשבע לך. שזו השנה הכי טובה בחיים שלי , הכי טובה".
באד נשען לאחור על הכסא והביט סביב, פאב ה"אנקול" בו ישבו היה מלא באנשים אשר בניגוד גמור לתקופת המבחנים שהייתה בעצומה, נראו שמחים ומאושרים.
"תסתכל על האנשים נייט, משהו פה לא טבעי, בחיים לא הייתי חולם לצאת לבלות בתקופת מבחנים , אבל הנה אנחנו פה והפאב מלא, אני אפילו לא זוכר שהשקענו זמן במחשבה אם לצאת או להישאר ללמוד בספריה ".
"אתה צודק בנאדם, זה בהחלט מוזר… זה נראה שהאנשים פה מאושרים מדי כאילו כולם עישנו משהו".
נייט הזדקף לפתע כאילו פתאום הבין משהו "חכה באד, תן לי לנסות משהו, יש לי הרגשה שהכל ילך לי היום", הוא נטש את באד על דלפק הבר ופנה אל בחורה בגופיה שחורה וחושפנית שישבה לבדה בפינת הבר.
"שלום לך " הפטיר נייט תוך כדי חיוך נונשלאנטי " לא יכולתי לא לשים לב שאת יושבת פה לבד, האם אפשר להצטרף אליך?"
"או … ודאי שב שב שמי התר, נדמה לי שלא הצגת את עצמך".
באד ישב ליד הדלפק לא מאמין למראה עיניו ,לאחר מספר דקות של שיחה נייט והיפהפייה יצאו מהבר מחובקים.
"בחיי הוא צדק " מלמל לעצמו "משהו פה מוזר מאוד".
באד ניסה להיזכר מתי בשלוש השנים האחרונות ראה את נייט בחברת בחורה, הוא ספר פעם אחת ונזכר שגם אז התעורר בו חשד קל שאותה נערה שתתה כוסית או שתיים לפני כן לפני כן, זה לא שהייתה איזושהי בעיה עם נייט, להפך הוא היה בחור חביב לכל הדעות, אבל רוב הבנות באוניברסיטה לא היו כרוכות במיוחד אחרי תלמידי הקורס למתמטיקה מכל שנתון שהוא ,הם תמיד היו רזים מדי ולבנים מדי (ולמען האמת החולצות המשובצות לא היו מלהיבות במיוחד). אבל לאחר שראה מה שראה חשב באד כי היום נשבר הטאבו, היום נראה כאילו הכל אפשרי.
באותו לילה נכנס באד למיטתו עמוס במחשבות ובאדי אלכוהול.

כשקם באד בבקר לא היה לו ספק כי הבירה של אתמול היא זו שגרמה לו לעומס מחשבתי, אך מכיוון שתחום ההתמחות שבחר ללמוד היה "מודלים מתמטיים של תופעות חברתיות" הוא לא היה מסוגל להניח לנושא, מפחד שאולי איזשהו צל צילה של תופעה מעניינת תחמוק לו מתחת לאף. הוא ניגש אל הבעיה באותה רצינות שאפיינה את כל מחקריו, היה קושי מסוים במציאת שאלת מחקר, "למה אנשים מרגישים סבבה?" לא נראתה שאלה מספיק אקדמית, לכן החליט להתחיל ישר במחקר, תחילה חקר את מצבו מכיוון שחש כי אף הוא נכלל בקבוצת הניסוי. הוא גילה למשל שלא היה חולה מתחילת הסמסטר. גם לא בחורף, כמו בכל שנה. אפילו לא נזלת קלה אפילו לא שיעול. בנוסף תוצאות המבחנים והעבודות שלו היו כולם מעל ל 90.
"איך לא שמתי לב לכך עד עכשיו זה ממש יוצא דופן".
הוא החליט לשתף את נייט בתוצאות מחקרו הקטן ומיהר אל המעונות שם שיער שימצא את נייט ישן (כרגיל).
"נייט, נייט" באד פתח את דלת חדרו של נייט בבעיטה כהרגלו.
" אופס!! סליחה, לא ידעתי"
בחורה קמה ממיטתו של נייט
"להתראות, חמוד", הפטירה כשיצאה מן החדר.
נייט נשען לאחור מצית לאקי, שואף את העשן בהנאה מחייך אל באד .

"נייט, זו לא הבחורה שעזבה איתך את ה"אנקול""
שאיפה נוספת מהלאקי.
"לא ידידי, אכן לא … אתה מדבר עם הנייטסטר מלכודת דבש לבחורות "
"וואוו, אם הייתי צריך הוכחה לכך שהכל השתנה, עכשיו קיבלתי אותה".
"לא צריך להעליב, באד"
"סליחה נייט, לא התכוונתי להעליב, אבל אתה חייב להודות שמשהו מאוד מוזר קורה פה!! אתה עם שתי בחורות שונות באותו לילה"
"שלוש"
"שלוש!!?"
"תראה, כשהולך אז הולך"
באד התיישב על המיטה "שיהיה שלוש … אבל עזוב את זה אני שמתי לב שממוצע הציונים שלי מעל 93 בפעם הראשונה בחיי … דרך אגב, מה היו הציונים שלך?"
"כולם מעל 60"

"הנה הלכה התיאוריה שלי. נייט אתה דפקת לי את התיאוריה"
"באיזו תיאוריה מדובר?"
"תגיד לי אתה בכלל נמצא איתי פה, הקשבת לכל מה שאמרתי?"
"בחצי אוזן"
"התיאוריה היא שמשהו מוזר מאוד קורה פה. אתה ובחורות. אני מוציא ציונים מעולים, אני לא הייתי חולה מתחילת השנה, אבל עכשיו הרסת לי את הכל עם הציונים מעל ל-60".
נייט קם מן המיטה והשחיל את רגליו לתוך מכנסים שהיו מונחים על הריצפה
"אתה יכול לחזור לתיאוריה שלך. זה הממוצע הגבוה שלי מזה שנים".


כעת כשנתקל בשתי תופעות מעודדות באד החליט לבדוק את הנושא בצורה שיטתית, בתור תלמיד החוג למתמטיקה הוא לא התקשה לפברק מחקר על התפלגות הציונים באוניברסיטה במשך השנים בכדי לקבל נתונים על 20 השנתונים האחרונים . מעבר מהיר על הנתונים הראה שינויים בולטים בעליל בין הציונים בשנה הנוכחית לבין 20 השנה הקודמות , קפיצה של בערך 12 אחוז ,
משהו שלא מתיישב בכלל עם 4% סטיית תקן לא יכול להיות שאף אחד לא שם לב לכך , מדגם של אלף תלמידים זה כבר לא צחוק , כעת באד כבר היה בטוח שהוא עלה על משהו.
הוא חש כי תחום בדיקה נוסף ולא תלוי יכול להוות קבוצת בדיקה מושלמת, משהו כמו האם הלך לך יותר עם בחורות\רים בסמסטר האחרון הייתה יכולה להיות שאלת מחקר מצוינת אך כמובן שהייתה סבירות לא קטנה בכלל לקבל תוצאות מפוברקות .
לאחר סיעור מוחות קצר בין באד לנייט הוחלט על בדיקת שינוי אחוזי החולים בסמסטר האחרון. למעשה לא היה צורך לשאוב נתונים משום מקום, בדיקה אקראית במרפאות הקמפוס הראתה שהן ריקות לחלוטין וכל פקידת קבלה מנומנמת אישרה כי זה המצב מתחילת השנה.

"משהו מוזר מאוד קורה פה, נייט"
" (שאיפה מהלאקי) כבר שמעתי את המשפט הזה כמה פעמים באד",
"אני שם לב לדפוס מסויים, אבל קשה לי לבודד את התופעה נראה שהיא נוגעת לתחומים רבים שאין בניהם שום קשר",
"אולי נחזור לבדוק בקורסים בשנה הזאת ? אולי ישנם קורסים מסוימים (שאיפה מהלאקי) שבהם הדיפרנציאציה יותר גדולה"
"בוא הנה, זה רעיון" התלהב באד.
בדיקה קצרה במחקר הראשוני של באד הנוגע לרמת הציונים העלתה את המסקנה המפתיעה: ב-4 קורסים עלה הממוצע יותר מאשר בשאר : מבוא למתמטיקה, אינפי א', אלגברה ודתות בהודו העתיקה.
במטרה לנסות ולקבל דיוק רב יותר הצליב באד את נתוני התלמידים הלומדים בארבעת הקורסים ,למרבה הפליאה הניבה ההצלבה שם אחד ויחיד "אוליבר מייטי".


"מי זה אוליבר מייטי , לכל הרוחות"
"מר מייטי הוא קצה החוט שלנו, נייט".
"אתה באמת חושב שיש לבחור הזה קשר לכל מה שקורה פה?"
"אני לא יודע, אבל תודה שיש פה משהו מוזר."
נייט נשען על הקיר ולחשש " אני אישית מאמין בכל דבר שמביא לי בחורות וציונים עוברים".
כעת היה צורך למצוא חומר על "מייטי",
נייט התנדב להביא את הפרטים מהמזכירה של החוג למתמטיקה ("אולי יצא לי משהו מזה")

ברור קטן הראה כי אוליבר הגיע מפניקס אריזונה וכי הוא בן 18. נייט הביא גם את מס' החדר במעונות "דיווין" בו מתגורר אוליבר (42).

באד ונייט נכנסו למעונות "Devine"
"סליחה, איפה זה חדר 42"
"אתם מחפשים את אולי?"
"סליחה"
"אולי מייטי"
"אוליבר מייטי, כן כן , מאיפה ניחשת ?"
"אה .. אתם לא היחידים שמחפשים אותו , תצטרכו לעמוד בתור"
"יש תור ??!!"
"לא רציני, בערך 10 אנשים".

לאחר המתנה של כשעתיים, נכנסו נייט ובאד לחדרו של "אוליבר".
אוליבר חייך חיוך חם עיניו העמוקות סקרו אותם , קיבתו של באד התהפכה בבטנו.
"שלום, כיצד אוכל לעזור לכם?"
"אנחנו ביצענו מחקר קטן..."
"ומה בדיוק חקרתם במחקר הקטן שלכם?"
ההרגשה היתה מוזרה מאוד. אוליבר היה צעיר משניהם אבל נדמה היה להם שמדבר איתם אבא מבוגר.
"טוב, אנחנו לא בדיוק יודעים איך להסביר את זה" אמר נייט
"אתה מבין", התפרץ באד "יש לנו סיבה טובה להאמין כי אתה גורם לשינויים בסביבה".
"לאלו שינויים אתם מתכוונים?"
באד נראה כאילו נזכר במשהו פתאום.
"רגע אוליבר, מי היו האנשים בתור לפנינו?"
"סתם אנשים שביקשו ממני עזרה"
"איזה סוג של עזרה?"
"כל עזרה שאני יכול לספק"
"ובמה בדיוק מדובר אוליבר?"
אוליבר קם באיטיות מכסאו והפנה אליהם את גבו "כל עזרה באד, כל עזרה...ריפוי חולים, הצלחה כלכלית, הצלחה בחיי האהבה" אוליבר הסתובב וחייך לעבר נייט.
"אז מה אתה מנסה להגיד לנו? שאתה איזה מכשף או משהו בסיגנון?
"לא בדיוק" חייך אולי "אני אלוהים".
באד ונייט לא ידעו אם לצחוק או לבכות.
"נו באמת"
" באמת נייט, באמת"

בשבועות הבאים, היה נדמה כי הקמפוס הופך למוקד עליה לרגל לכל החלכאים והנדכאים שבעולם אשר טענו כי אולי הקים אותם על רגליהם או שריפא אותם ממחלות.
הנהלת האוניברסיטה הייתה אובדת עצות. ועדה אדמניסטרטיבית התכנסה לדון בבעיה, והוחלט להעבירו לבניין מעונות בעיר. האוניברסיטה לא רצתה לפגוע בסטודנט המצטיין אבל העסק כבר הפך מטריד למדי. אלפי אנשים עמדו בתור בכדי להכנס לפגישה עם אולי, והוא מעולם לא דחה אף אחד.
העיר והאוניברסיטה שגשגו בצורה יוצאת דופן. אולי לא הטיף לאנשים ולא ניסה לארגן לעצמו קהל מאמינים, אך הדבר קרה באופן טבעי.
רשתות התקשורת הגיעו לעיר כדי לכתוב כתבות על ה"אורקל מברקלי", "נער הפלא" או כל שם אחר שיכול היה למשוך רייטינג.
"אולי" מצדו ניסה להמשיך את חייו כרגיל. להגיע לשעורים ולמבחנים ואף הצליח בלמודיו, אבל הקהל דלק אחריו לכל מקום.
לא היה לו רגע של שקט, "ברכה אולי, אנחנו רוצים ברכה!" והוא חילק ברכות. הייתה לו סבלנות אין סופית. חלק מהאנשים טענו שנרפאו וחלק טענו שלא. היו ויכוחים בין האנשים שהאמינו בכוחותיו של אולי ובין האנשים שלא האמינו בהם , לעיתים נראה היה כי העיר נחלקת לשני מחנות, בעד ונגד אולי , אולם נראה היה כאילו הדבר לא נוגע לו , הוא המשיך לעשות את שעשה תוך התעלמות מוחלטת מהמהומה סביבו.

בוקר אחד הבחין באד באולי בחצר הקמפוס , זה היה כחודש לאחר הפגישה הקודמת.
"היי אולי, מה קורה"
"הכל בסדר באד, באמת בסדר"
"אתה נראה נורא, שבר כלי ממש. הכל בסדר בבית? , אייך הלימודים?"
" הכל בסדר!"
"האם אתה בטוח שלא התעייפת מכל הסיפור הזה?"
אולי חייך חיוך ממזרי וזיק ניצת בעיניו. "אולי קצת. אבל זה באמת לא רציני מדי. אתם יודעים, ברזומה שלי מופיע קצת יותר מזה."
"אתה עדיין בעניין הזה?" רטן באד.
"תראה, אני לא מנסה לשכנע אותך, אחרי הכל לאמונה באלוהים לא ניתן להגיע ע"י מערכת היסק מכל סוג שהוא ותאמין לי אני מכיר את כולן".
אולי קם ואסף את כובע הבייסבול שלו מהשולחן. "איך שלא יהיה באד, אני לא מתכוון להישאר כאן יותר מדי , אני " הוא חייך חיוך מסתורי והלך.
----------------------------------------------------
באד החל להתעורר למשמע הזמזום הרוחש מכיוון הרחוב. כבר חודשים שלא היה לו הנגאובר (כמעט שנה) אבל עכשיו הוא הרגיש כאילו מישהו הולם בראשו עם פטיש. הוא התיישב על המטה מנסה לאזן את גופו בכדי להימנע מהרגשת הבחילה שתקפה אותו.
הוא הצליח להזדקף וניגש אל החלון, הרים את התריס. השמש הכתה את עיניו בסנוורים.
לאחר שעיניו הסתגלו לאור הוא הביט למטה לעבר הרחוב , הוא ספר לפחות חמש ניידות שידור של רשתות תקשורת והעריך כי ברחוב מסתובבים מספר אלפים של אנשים.
זעקות שבר נשמעו מכל עבר, דלת חדרו של באד נפרצה ונייט דהר פנימה, אוחז בידו את ה"ברקלי גאזט" הוא מת, באד, מת".
"מי מת? למה? מתי?" באד התחיל לחשוב שזה הולך להיות ההנגאובר הגרוע ביותר אותו חווה מימיו.
"אולי, אולי מייטי, נהרג אתמול בתאונת דרכים ליד הסניף של מקדונלד".
באד צנח על מיטתו, "נייט, תעביר לי לאקי אחת".

שניהם ישבו דוממים כחמש דקות אפופים בעשן הסיגריה.
"כנראה שהוא לא היה אלוהים אחרי הכל, באד"
באד שאף שאיפה עמוקה מהסיגריה, כאב הראש שלו הגיע לרמות לא מוכרות .
"אני לא בטוח נייט ... לגמרי לא בטוח".



נושא נכתב על ידי נשלח
  דרך כל בשר - סיפור Sherlock 08:04 03/06/2003
  RE: דרך כל בשר - סיפור DarkeN 10:19 03/06/2003
  RE: דרך כל בשר - סיפור Sherlock 23:09 03/06/2003
  רעיון מעניין יעל 00:47 04/06/2003
  RE: רעיון מעניין Sherlock 01:13 04/06/2003
  למה אמריקנסקי? למה?! NY 02:50 04/06/2003
  RE: למה אמריקנסקי? למה?! Sherlock 04:33 04/06/2003
  רק הערה אחת לדבריך אלה, יעל 05:23 04/06/2003
  RE: רק הערה אחת לדבריך אלה, Sherlock 05:33 04/06/2003
  טיעון שישכנע אותך? NY 07:15 04/06/2003
  RE: טיעון שישכנע אותך? Sherlock 07:37 04/06/2003
  הדיאלוג, בשם אללה! NY 08:06 04/06/2003
  RE: הדיאלוג, בשם אללה! Sherlock 08:14 04/06/2003
  צצצצצ... גרומיט מצקצק בבוז 09:32 04/06/2003
  RE: צצצצצ... Sherlock 08:14 08/06/2003
  גרומיט, איך לא הזהרת אותו מראש? יעל 09:05 08/06/2003
  אצלנו אין סיוע מוראלי. NY 10:53 04/06/2003
  אנחנו נדבקים לזה כי זה באמת מציק יעל 08:23 04/06/2003
  חסר לו שלא נכנס כבר לבלי-פאניקה (-: רמי 09:25 04/06/2003
  בא אני אגלה לך משהו בסוד עידית 08:38 04/06/2003
  ולי הקטנה יש רק שאלה אחת. שלגייה 13:48 04/06/2003
  RE: ולי הקטנה יש רק שאלה אחת. Sherlock 08:09 08/06/2003
  RE: דרך כל בשר -תגובה עירית 08:14 08/06/2003
  זהירות עם כפתור ה''צטט'', טוב? NY 10:49 08/06/2003
  RE: דרך כל בשר -תגובה Sherlock 00:01 09/06/2003


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.