לעתים היא יכולה לגרוע.
סיפור לא צריך להיות רצף של רעיונות שכל מטרתם להפתיע את הקורא. דבר כזה לא יוצר עניין אלא דוקא מגחיך. למשל:
קמתי בבוקר וראיתי פיל אפריקני בחדרי.
זינקתי מיד מהמיטה, אבל לפני שהספקתי לצרוח הוא דרך על המיטה ושנינו נפלנו אל המרתף.
בעודי מנער את ראשי ראיתי שם דלת שלא הבחנתי בה קודם ופתחתי אותה.
אור זהוב אפף אותנו, והפיל זינק דרת הדלת ונעלם, בעודו קטן בהדרגה לגודלו של חרגול.
עמדתי והבטתי על סביבותי בתדהמה, אך לפתע נשמע קול רעם ואלוהי היהודים ניצב לפני.
"משה," הוא אמר, "אינך מקיים מצוות פרו ורבו כהלכתה!"
"מצטער, אדוני," אמרתי, "אבל בכלל קוראים לי חיים."
וכו'.

יתכן שיש לך רעיון מגובש, אך התיאור שלו לא מעביר זאת כראוי. צריך להזהר מהעברת מידע "בדרך אגב" שכזו (כמו ההריון התלת-חודשי כאן). "דרך אגב, אני הוא המשיח". "אפריים שיחק בארגז החול והשמיע צחקוקים שונים. דרך אגב, הוא היה בן שבעים וחמש." וכו'.