הפורום מיועד לתגובות לסיפורים, ולא לתגובות-על-התגובות-לסיפורים. במילים אחרות: הביקורת שלך (ושל כל אחר אחר) על אופן ההתבטאות של המגיבים השונים לא רלוונטית. הדבר היחיד הרלוונטי הוא הביקורת על הסיפור. והיא תהיה *תמיד* הביקורת *הקטלנית* ביותר האפשרית, מתוך כוונה למצוא *כמה שיותר* פגמים בסיפור, וזאת במטרה לגרום לך, המחבר, *להשתפר* כמה שיותר. לכן שכח את המילים "קטנוניות", "זלזול", "עלבון" וכו' - הן לא יביאו אותך לשום מקום. גם המילה "כבוד" צריכה להסתלק בזריזות מהלקסיקון שלך - בשביל כבוד צריך לעבוד. הרבה. לאף אחד אין "כבוד" כלפי הסיפור שלך, וגם לא כלפי סיפורים אחרים המופיעים כאן. רק ביקורת - והרבה. הכבוד היחיד שאני רוצה לראות כאן הוא כבוד *למבקרים*.
אתה רוצה לענות למבקרים? הסבר להם *למה* לדעתך הם טעו, בצירוף *נימוקים*, *ללא* הערות אודות הסגנון או הרגשתך הרעה, והחשוב מכל - *ללא* תירוצים. לאף אחד כאן לא אכפת אם זה הסיפור הראשון, השני או העשרים ושביעי שלך, אם עברית היא לא שפת אמך, אם המחשב שלך התפוצץ באמצע או אם יש לך נזלת כרונית. אנחנו רוצים סיפורים טובים ומושקעים, נקודה, ושום דבר אחר לא מעניין אותנו.

לגבי הסיפור עצמו: אתה טוען כלפי גל ש"עשיתי זאת מספר פעמים לפני פרסום הסיפור". אני לא יודע *מה* עשית מספר פעמים (גל הציע לך כמה דברים: א. לתת לאחרים לקרוא, ב. הגהה), אבל העובדה היא שזה לא עזר במיוחד. אני במקומך הייתי מאמץ את שתי ההצעות של גל, תוך דגש לתת לקוראים מנוסים יותר ממך לחוות דעה על הסיפור (כל דעה של בן משפחה, חבר, ידיד, חברה-של-חבר וכו' פסולה מראש אלא אם כן היא שלילית) והקדשת זמן מקסימלי ל*הגהה*, שניכר כי הסיפור הנ"ל לא זכה לה כלל.
הגהה בסיסית: א. לאחר כתיבת הסיפור המתן יומיים בלי לקרוא אותו או אפילו לחשוב עליו. ב. לאחר מכן עבור על הסיפור מילה-מילה וחפש טעויות ניסוח, כתיב, פיסוק. ג. אם לא ביצעת כל שינוי בסיפור - סימן שלא עברת עליו טוב מספיק, חזור ל-ב'. ד. חזור על א', ב', ג' לפחות עוד פעמיים.

ועוד עצה: קרא *הרבה* ספרים בעברית, ולא רק מד"ב. הקפד לקרוא גם ספרי מקור שנכתבו בעברית. הדבר יעזור לפתור את בעיות הניסוח שלך.