מסכימה אם בוג'י (חוץ מהקטע של של לא לאהוב סגנון כזה :)
אהבתי את הרעיון, ואהבתי שניתן לראות אותו מכמה נקודות, אבל התמונה היחידה שנוצרה אצלי, הייתה של מגדל גדול ודמות בודדה בתוכו, ואילו כאן מדובר על דמויות אמיתיות, אמיתיות-בספק, ולא אמיתיות, הנמצאות איתה במגדל. התיאור של סביבתה חסר מדי, מכדי להתעלם ממנו.
אם לא היה מדובר כלל על סביבתה, אז עוד מילא, אבל סביבתה מוזכרת, ויש לה סימליות ומשמעות. הגיבורה חייה, ומדברת עם דמויות אחרות, היא שומעת מהן שמועות ודיבורים, כלומר יש סביבה חברה חייה.
אבל החברה הזאת לא מתוארת בצורה מספיק ברורה כידי ליצור תמונה. (למשל לא מובן האם היא תופסת את האנשים סביבה כלו אמיתיים, או שאין סביבה בני אדם מוחשיים).