ואולי זו הבעיה שלו. כל הסיפור הגיבורה שרויה ב"דיכי" עמוק. קשה להזדהות איתה כי אנחנו לא יודעים עליה כמעט כלום - לפחות לא במה שקשור לעולם הבא. לי באופן אישי היה חסר מידע על העולם שאחרי. לא הצלחתי לבנות תמונה שלו בראש. והאוירה של הסיפור מתקדמת מדיכי אחד לדיכי אחר.

ב"קשורות" למשל, שהוא סיפור נפלא בעיני זה לא המצב.

%%%%%%%%%% מי שלא קרא את קשורות, מומלץ שידלג עד לאחרי סימני האחוזים. הסיפור מופיע בחלומות באספמיה גליון 4 %%%%%%%%%%%%%%%%%%


שם היתה תנועה בין מצבי רוח. היתה תקופה של רע, ואז היתה צמיחה של אופטימיות לאורך הסיפור. היו תגליות חדשות כל הזמן, היה תהליך של למידה. ואז בשיא האופטימיות פתאום קיבלנו את הבום. היה המון שינוי. היה מעניין, והגיבורה היתה מרתקת.


%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%%

בסיפור הזה יש לך את אותו רגש ששולט בכל הסיפור, הגיבורה הזכירה לי יותר מכל את הגיבור של הסרט ג'וד. אם לא ראית (לא נורא), זה סרט תקופתי כזה של אנגליה במאה התשע עשרה או השמונה עשרה, ויש בו בחור אחד שמנסה נורא וכל הזמן נכשל. סרט ממש מדכא.
גם אצלך היא כל הזמן מנסה וכל הזמן נכשלת. גם כשנדמה לה שסוף סוף היא בחרה טוב, אחרי שניה - שוב דיכי עמוק.
ובסוף למרות כל הדיכי אנחנו נשארים באיזה חוסר ידיעה. האם זרקו אותה מכל העסק? דחפו אותה בכוח מעבר לשער? אולי היא עברה שם בסוף מוכנה להתמודד באומץ עם האמא הלא רצויה? אולי המנהלת באה ונתנה לה לבחור מחדש?
אמנם זה לא משנה מבחינת מה שרצית להעביר, אבל עם כל הדיכי של הסיפור, היה נחמד לפחות לדעת את זה, לתת קצת אופטימיות בסוף או לשנות גוון בצורה אחרת. אבל זה נשאר אותו גוון כל הזמן. אולי זו הבעיה שלך.