די אישית אני מניח, אבל בכל זאת אציין אותה - כל התיאורים שנועדו כביכול להגעיל את הקורא.
אני לא אוהב את זה. אני לא מוצא שזה מוסיף לי לסיפור או לאווירה וזה יוצר אצלי תחושת אנטי .

ההקדמה על המשיח בהחלט לא קשורה לסיפור ולדעתי צריך לקצץ אותה לחתולין.
ואם כבר - לעניין הפלאפון בקבר - אז יש את העובדה המעניינת הזו (תגללו למטה - לפסקה האחרונה) שאני לא יודע עד כמה זה נכון או לא אבל זה בהחלט מעורר מחשבה.

כמו כן, קצת קשה לי להאמין שקונדיטור ישמור עוגה כזו המתוארת, בטח לא בחלון הראווה. סביר להניח שהוא יזרוק אותה עוד לפני כן. היה יותר אמין אם הגיבור היה מוצא את העוגה בפח האשפה שמאחורי הקונדיטוריה, או משהו כזה.

עוד משהו שאפשר לוותר עליו - הבדיחה של מנקה הכלובים בגן החיות. לא מצחיק.

בנוסף, יש כמה בעיות של שפה נכונה כמו ששלמקו העיר.

ולסיום - ממש לא הבנתי מה הקשר בין כותרת הסיפור לסיפור עצמו. אפשר הסבר?