נהניתי לקרוא את הסיפור, למרות שהוא זקוק לעריכה וקיצוץ וליטוש. היה בטקסט משהו שהיה מאד קריא וחלק מהתיאורים היו מסקרנים (הנרות ה"קשים להשגה", למשל) והצליחו ליצור אצלי דימוי ויזואלי חי (כתמי השמן על העיתון, למשל) ולכן אני ממש נגד לדחוס את כל החלק הטוב ל-300 מילה. אולי כדאי לחדד, אבל לא לקצר.

לגבי הפואנטה, לא הבנתי שיש משהו "מיוחד" בה, וכסוף היא היתה בעיני סבירה למדי. אולי לא הבנתי *למה* מתו שני מיליון, אבל זה עדיין נשמע לי מאד מתאים, ולא מאד "פואנטי".
אולי שלמקו יסביר לי?

לגבי ההתחלה על המשיח. רעיון מעניין שבאמת לא נראה כל כך קשור להמשך. אולי תמצא דרך "לתפור" טוב יותר את שני החלקים?