אבל עד שמגיעים לסוף, אם לצטט: אללי! למה צריך לסבול כל כך הרבה מלל מיותר (ויהיה חכם ככל שיהיה?)

קודם כל: את כל החצי הראשון על המשיח- לזרוק! זה אולי מאמר נחמד, אבל בסיפור קצר אין לו מקום. במיוחד כשהוא לא חצי מהסיפור. לעובדה שהוא עולה על שני המוקשים החביבים על מורים ללשון, "מעיז" ו"אני יגיע", אין קשר.

אם נסתכל על החלק השני לבד- זה כבר יותר טוב. השפה מאד עשירה, אולי אפילו עשירה מדי, אבל הרעיון והעלילה בסדר. אולי קצת לדחוס את ההתרחשויות, לנסות לצמצם את הסיפור למספר מילים מינימלי (תנסה לכווץ אותו לכ300 מילה). יותר מדי תיאורים.

הפואנטה נחמדה. אבל הסיפור ארוך מדי ובהחלט מפורט מדי בשביל לתמוך בה.