עמדתי להגיד שלולא האיזכורים המדויקים מדי של קו החוף (שמחשידים את הכותב בהיותו לפחות חניך צופי ים), לא היה הרבה בסיפור...
אבל ניר עשה את זה בשבילי, פחות או יותר. לי נשאר רק לחזק את דבריו: בן אדם, אתה כותב לא רע בכלל. לך על הסיפור - או גרסא מקוצרת שלו - אל תאכיל אותנו בחתיכות קטנות וחסרות משמעות, בבקשה.

מצד שני, חיוכי הנוסטלגיה שזה העלה על שפתי... עד היום מסתובבת אגדה אורבנית שם, ליד הארובות, שמקורה בנפילה חיננית למדי מגשר "הפועל". המממ. *דרך* גשר הפועל, כשחושבים על זה.

(נעמי: "אה, את בצופי ים? כן, גם אני הייתי... X עדיין נמצא שם? וסירה Y?
חברה-של-אחות-של-נעמי: "כן... ופה... ושם... מכירה את Z? רגע, אם X היה מדריך שלך, את בערך בגיל של ההיא-שנפלה-מהגשר, לא? נו, זה באמת אמיתי?
נעמי, פניה מכורכמות קלות: "*אני* ההיא-שנפלה-מהגשר. כן. אמיתי. ארג.")