הנה רשימה קצרה של הבעיות העיקריות בסיפור, כפי שאני רואה אותן:
א. *רעיון* - אין. לא נמצא כאן כל רעיון חדש או זוית ראיה חדשה על רעיון ישן. דוגמאות שימושיות לרעיון שהבאת: "הנסיכה הקסומה", "פני מועדות לכוכבים".
ב. *הגיון* - אין הרבה. החל מהבחירה התמוהה של הארגון בפקחית, המשך בשינוי האופי שלה, שאינו מוסבר ונראה כאילו הוא שם לצרכי העלילה בלבד, וכלה בעונש המטופש למדי.
ג. *דרמה* - מינון-יתר. "המילים שבקעו מגרונה בצורה כה קרה גרמו חלחלה", למשל (גם אם לא נעסוק במבנה הבעייתי, השגוי והמסורבל של המשפט), לא יהיה לעולם תחליף לקטע כתוב היטב *המראה* לנו את רגשותיה של הגיבורה במקום *לספר* עליהם.
ד. *קלישאתיות* - קשה. הסיפור רצוף קלישאות מסוגים שונים, בדרך כלל כאלה שאינן קשורות למד"ב דוקא אלא לספרות ולקולנוע. סינדיקט, עונשים אכזריים למתמרדים, בחירת מתנקשים ומוציאים לפועל - את כל אלה כבר ראינו מאות ואלפי פעמים, ואין כאן כל שוני מהדוגמאות הקלישאתיות ביותר של כל אלה.
ה. *הגהה* - ולא "הגייה". יש עוד הרבה לעבוד גם בתחום הזה.