בחלל שטה ספינה, שם
בינות לכוכבים,
בעברה ידעה היא דם,
ואנשיה מורעבים.

קשים חייו של איש חלל,
בין תרצה או לא תרצה,
יש געגוע, ובכלל,
מנוחה הוא לא מוצא.

לא אישה לא משפחה,
עסק זה אינו פשוט,
לא הלצה ולא בדיחה,
מכאב לב אפשר למות.

על כן יש לו סוד קטן,
חבר זעיר במגירה,
והוא קטון, עגול, לבן,
יוציאו לעת צרה.

הוא חבר טוב, נאמן,
תמיד יבוא כשלו נזקק,
הדיכאון חלף מזמן,
ידיד נפלא הוא - הפרוֹזאק.