ללא כל ערך מוסף, אינו סיפור כי אם בדיחה. בדיחות זה טוב, בדיחות זה נחמד, אבל כאן פורום *סיפורים*. השימוש בקלישאה יבוא רק אם יש לך משהו *לחדש* עליה - גם אם החידוש הוא פואנטה של בדיחה. במילים אחרות - גם לו היה זה פורום בדיחות, להבדיל מסיפורים, עדיין היה הטקסט שלמעלה יוצא בשן ועין.

כאן אביא מעט מראיית העולם שלי, כאדם שרוב כתיבתו הומוריסטית באופן זה או אחר, לגבי הנושא: הומור טוב, לגבי, קשה בהרבה לכתיבה מדרמה טובה (או בכלל). קל מאד לעשות לגיבורים שלך דברים איומים ולתאר אותם בטכניקולור ודולבי סראונד, עם דם יזע ודמעות, שאלות קיומיות מעמיקות, רגש עז ו-"I'll Be Back". נכון - גם כאן דרושה רמה מינימאלית כלשהי, אבל לכתוב משהו שהנו בעת ובעונה אחת מצחיק ומעורר מחשבה - זה אתגר גדול בהרבה. הומור הוא עניין עדין של תזמון, של סדר, של דיוק, של משקל, של זרימה. אי אפשר לכתוב הומור אמיתי "סתם ככה". זה לא עובד. במקרה הטוב זה מגוחך קלות, ובמקרה הרגיל זה סתם מעורר רחמים. הסתכלי בכתביהם של סופרים וכותבים שידעו הומור מהו, ותראי כיצד כל מילה שקולה ומדויקת - דבר שלא ניתן להגיד על רוב שאר הכותבים (כולל כמה זוכי פרס נובל). דיקנס, ג'רום, מרק טווין, או הנרי, דיימון ראניון, או, אם את מעוניינת במשהו שנכתב במקור בשפה העברית, אפריים קישון - כולם שקולים ומדויקים, כולם מתעתעים בשפה ברמה זו או אחרת, כולם אשפי התזמון. כל אחד מהם יכול לתאר את הדברים היומיומיים ביותר באופן משעשע ומעורר מחשבה. אפשר ללמוד מהם הרבה, ואולי הגיע הזמן שכמה מאתנו יעשו זאת... ;-)