אכן, סיפור נחמד, אהבתי מאד את התאור לפרטים של אווירת הקמפוס: הדשאים, לחץ הבחינות, הניירות הצהובים, הקפה. ממש יכלתי לראות את כל ההיתרחשות קוראת בקמפוס שלי בבאר-שבע. וזאת בעיה ראשונה: למה באמת לא מיקמת את הסיפור בישראל? הרי אין שום מחויבות שהוא יתרחש ב-"שם" בלתי-מוגדר. שים אותו באיזשהו קמפוס ישראלי והרווחת הרבה תחושת-מציאות בחינם.
עוד דבר שהפריע לי הוא שהקמפוס כולו "ריחף באוויר": אין לו שם, מקום או תיאור פיזי. זה קצת חורה. גורם לכל הסיפור להיתרחש ב-"שם".

ולסיכום: "אם התאוריה נכונה היא תהיה נכונה גם בכיוון ההפוך"?! לך תעשה לוגיקה 1. שום אקדמאי מכובד יעז להוציא משפט כזה מפיו. המשפט הנכון הוא "אם התאוריה נכונה *סביר להניח* שהיא תהיה נכונה גם בכיוון ההפוך", בצירוף דוגמאות (דברים מזיקים שמופעים "דווקא") והסברים על התגברות האנטרופיה.