בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
קראתי בהנאה (אבל)
נכתב ע''י: ג'יי האמיתית (IP Logged)
תאריך: 15:12 03/02/2003

באופן כללי: סיפור חביב מאד.

וכעת לביקורת:
הסוף, שבו ברגע הלא מתאים ג'ון חוזר ויוצר כאוס בעולמה הריגשי של הלה (או שהינו סתם מיותר) הינו סבבה ברמת הרעיון, אבל הסיפור שבא לפני כן לא ממש מגבה סוף שכזה. למה? כי הלה, ורגשותיה כלפי ג'ון לא נרמזים לאורך הסיפור, אלא *מונחתים* פיסקה שתיים לפני הסוף. אני הייתי הופכת את הלה לדמות מרכזית יותר בסיפור ומציגה את רגשותיה ואת נקודת המבט שלה, כדי שלסוף תהיה משמעות. גם אם בבסיסו זה סיפור מצחיק ואנקדוטי, אתה רוצה שהאנקדוטה תעבוד יותר טוב, בשביל זה הקורא צריך לחוש אבל ויגון על העלמות הפרופסור (זה מה שהיא חשה), השלמה ודכאון (הזמן מרפא את הכל), שימחה אקסטטית (לפגישה עם האיטקלי עם מגפי הזמש) ובילבול (שובו של הג'ון). אולם, כל זה לא קורה.

אפשר להגיד במעט מילים את מה שאמרתי עד כה: *תראה לנו, אל תודיע לנו.*

אני תוהה גם למה טרחת לתאר את הפרופסור ש"מחייך לעצמו במתינות" כאשר הוא מטייל בחוץ, ואת האינטראקציות שיש לו (או אין לו) עם הסטודנטים. מה החשיבות של זה לסיפור?

חוץ מזה, קראתי בריתוק עד הנקודה שבה התיאוריה החדשנית מתמסמסת לה לתיאור הומוריסטי של המציאות שלנו: כל מה שאנחנו זקוקים לו נעלם, כל מה שלא צריך תמיד שם... לטעמי קצת "דחפת" את הנקודה הזאת יותר מדי, ובכך הנמכת את הסיפור, ואת השער שהוא פותח לעולם הדמיון. מבין את כוונתי?

נקודה נוספת: הניסוי של ג'ון הינו מופרך לחתולין כמובן. אז מה עושים בכל זאת?
אתה יכול לתאר *בהדרגה* כיצד ג'ון מעלה במחשבתו את הרעיון לניסוי (ומוותר על ה"אאוריקה" שהתאהבת בה) למשל: הוא בודק כל מיני מקרים של העלמויות של אנשים אחרים. הקפיצה בין "תמיד נעלם לנו המפתח של המכונית" להעלמות של אנשים "טובים" הינה פשוט גדולה מדי. *גם* בסיפור הומוריסטי. בנוסף אתה יכול גם להעלות (בקטן, בדלת האחורית) שאלות פילוסופיות כמו: מיהו אדם שתורם לסדר ביקום? ולתת לג'ון והלה קצת להתלבט בנושא (באותו הזמן נשמח *לראות* קצת מערכת יחסים, קצת רגשות). אחרי שעסקת ב"הכשרת" הניסוי המופרך אתה יכול גם לרמוז שהלה, שמאוהבת בג'ון, מקבלת את הניסוי המופרך הזה בשל רגשותיה כלפיו, בעוד הקהיליה המדעית מלעיגה על "הפרופסור שירד מהפסים" (או משהו כזה). כי בכל זאת... זאת הקהיליה!

ואלו הן הערותי המרכזיות. יש לי הערות לגבי הסגנון, אבל הן נראות לי משניות בשלב זה.
(אגב, עדיין לא קראתי את שלמקו ופרספוני אז אני מקווה שאין יותר מדי חזרות.)



נושא נכתב על ידי נשלח
  כל הטוב שבעולם אלפא דראקו 04:19 02/02/2003
  הרעיון נחמד. פרספוני 05:54 02/02/2003
  אכן כן שלמקו 08:17 02/02/2003
  קראתי בהנאה (אבל) ג'יי האמיתית 15:12 03/02/2003
  גם אני עם אבל וינסנט 02:19 06/02/2003
  וכתמיד, תודה למבקרים אלפא דראקו 04:58 06/02/2003


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.