בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
מה שהינך
נכתב ע''י: ג'יי האמיתית (IP Logged)
תאריך: 10:53 24/01/2003

אהמ... אני לא ממש יודעת מה השם המתאים לסיפור הזה. וגם יש לי ספקות לגבי הסוף... בכל מקרה הפעם זה קצת יותר סיפור מבפעם הקודמת, מצד שני, נראה לי שהכתיבה פחות מוצלחת. אבל שיהיה. אשמח להערות בכל רמה שהיא.

פנסי המכונית ניסרו את הלילה. שועל אדמוני החליק בין העצים, אלומה צרה של אור, רישרשה בין העלים. מתוך החורש הם החלו נפלטים: שברי אדם, שברי חיים. ממתינים בכל סיבוב, מתכווצים אל מול האור, מסוככים על פנים מעוותים. צחוקם מצליף באוזנייך. הם חסרי צורה, מגושמים, מפלצתיים. עם יד אחת, ושלוש עיניים, הם מתחככים בגזעים, מתפלשים באדמה. מקפצים באויר, מתנגשים בשימשה. יונים ללא מקור, נחשים עם שני ראשים, זאבים ירוקים, גמדים ארוכים. נשים מגובננות, וטף מכונף... ילדיך שלך, ילדיך שלך הם.
אך לזעקותיהם אינך שועה, אינך מאט מנסיעתך. מכוניתך היא מעוז של פלדה, ובצידו השני של ההר, מחכה ביתך המבוצר. שועל אדמוני מבהיק לצד הדרך. יש לו בשורה עבורך. התאזין? גלגלי המכונית מאיצים, גיצים נוצצים. ככופר הנמלט מן הכפור, אתה מנסה לשכוח את זכרונותיך מאחור.
רק מול צלע הר אדיר, אשמתך מתגמדת. השמים נפרשים רחבים, ולשמאלך זורחת הלבנה. הלבנה שאוהבת את כולם במידה שווה. והלילה היא במילואה. הלילה עליך לקוד קידה, להגיד תודה, ולנוס על נפשך.
אך עת תבלע שוב בין הרים, אותו צל יחזור ויעכיר את לבך... לעצמך תאמר, שלא בחרת את מינך או ייחוסך. שזו הדרישה המתמדת לתוצרת מובחרת, לסחורה ללא פגם: ארנבות לבנות, תינוקות חייכנים, פרחים נדירים, חתולים מבריקים. הכל אתה מייצר לפי הזמנה. "אומן בבריאה" מודפס על כרטיס הביקור. "דור שביעי במקצוע". לו מישהו היה רק יודע, לו מישהו היה משער... איך ברבות השנים, היער הולך ומתמלא בילדיך הלא חוקיים, ביציריך הלא מושלמים. כעת הם רודפים אחריך, מחפשים אותך. כדי לנשוך, כדי לשרוט, כדי לנקום, כדי... ואולי כדי לאהוב? אולי רק כדי לקבל לטיפה? אינך יודע, לעולם לא תדע.
הם ממשיכים להדחק אל הדרך, ניתלים הפוכים מצמרות העצים. לוחשים לחשים בשפה של סתרים, שורטים את החושך, בועטים ומייללים. ואתה? לסתך מהודקת, עיניך כאבן ברקת. ובעיניהם? הרוח שורקת. סע, סע מהר, פן לבך יתרכך ויהיה לאחד עם הלבנה. סע אל הבית, אל האור. אל האח המבוערת, והשער הנעול. אל תמונות אביך וסבך, התלויות חמורות וגאות מעל מיטתך. האם שם תוכל לשכוח את חרפת כשלונך?
לא, אל תחשוש, הלילה הלבנה תדאג שתישן. ובחלומך תפגוש בוודאי שועל אדמוני. ירבוץ הוא בחושך החוור לצידך: גאה וגמיש, מושלם עד כאב. אתה לא תבין כיצד יתכן הדבר: הרי הוא בא מן היער, הוא אחד מהם. אחוז יראה תבקש להמלט. ואחוז יראה תשתוקק שלא יונח לך. בהכנעה ובפחד, תשאל לרצונו. אך הוא רק יניח את כפו על לוח ליבך. ואתה תאזין, ותשמע.



נושא נכתב על ידי נשלח
  מה שהינך ג'יי האמיתית 10:53 24/01/2003
  הרעיון נהדר. גל 04:10 25/01/2003
  למה פואמת אימה? שלמקו 10:52 27/01/2003
  כי עם כל היצורים - זו היתה אווירה דומה גל 11:38 27/01/2003
  אבל אבל... ג'יי האמיתית 04:39 28/01/2003
  את צודקת ולא צודקת שלמקו 10:49 28/01/2003
  לא, אני חושבת שזה מאד מעניין ג'יי האמיתית 11:12 28/01/2003
  לא יודע שלמקו 11:19 28/01/2003
  לא ממש... ג'יי האמיתית 11:27 28/01/2003
  ג'יי, לא לשכוח... Preacher 11:32 31/01/2003
  היי, אם אהבת... ג'יי האמיתית 06:28 01/02/2003
  אני לא חושב שהדיון בוליאני עד כדי כך. NY מאושר 02:26 29/01/2003
  גם אני לא חושבת ג'יי האמיתית 04:18 29/01/2003
  מה שאני חושב mio 00:35 04/02/2003


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.