שהרגע הבנתי איך טולקין היה מרגיש אם הוא היה נתקל בסלאש של שרה"ט...
(לא שאני משווה את עצמי אליו, חלילה. אבל ההלם, ההלם!)
בכולופן, *באמת* חטפתי הלם לא נעים כשנתקלתי ברעיון הזה, היות וגילוי עריות הוא אחד מהדברים המעטים שעדיין גורמים לי להתפתל - ולא בצורה טובה. בתור מישהי שאח שלה חשוב לה *מאד*, קשה לי לראות את התלות האובססיבית הזאת כמשהו כל כך יוצא מגדר הרגיל - זאת אומרת, ברור שיש הקצנה בשיר, אבל אתם מבינים את העיקרון.
אבל, מצד שני, אם אתן רואות את זה - אדרבה. תהנו. לא לי להגיד לכן איך לפרש את השיר. אבל אתן מוכנות בבקשה, בבקשה לא לספר לי על זה? אני לא רוצה לדעת. תודה.