"טכנית נפלא"... כלומר עבורי, כמו עבורך, זה לא ממש מספק. אבל אם זה מה שיש אז זה מה שיש!

דווקא חיכיתי לשמוע אם מישהו "מבין" את הסיפור (אין אמנם *הרבה* סיפור, אבל קצת יש...).

"הסיפור": (כרונולוגית)
ילדה הולכת עם משפחתה ליום בילוי בפארק שעשועים. בפארק יש מתקנים כמו גלגל ענק, סחרחרה, דוכנים לממכר מזון, דשא וכו'. אחרי ארוחת צהריים ("נקניקיות") היא נרדמת על הדשא וכאשר היא מתעוררת היא לא מוצאת את משפחתה. היא תועה בפארק בחיפוש אחריהם, ולעת ערב, כאשר מחשיך נופלת לאחת מהבריכות, טובעת ומתה. ("שפתיים כחולות", "עור מקומט", "עדיין לא למדתי לשחות").
היא מתה, ונשמתה נודדת למצב חסר מצב ("אבודה הייתי בארץ זרה") לזמן חסר זמן, עד אשר היא "מתגלגלת" למשפחה חדשה. היא שוב ילדה, ויש לה שני הורים, ואח והם "אוספים" אותה מהפארק אבל זה לא בדיוק אותם ההורים (האדום והירוק) וגם לא אותה האחות הקטנה שהפכה לאח בוגר. והיא לא אמורה לזכור את עברה, אבל היא זוכרת, ומתגעגעת. היא מחליטה לברוח חזרה למצב חסר המצב בו הייתה קודם. ושם היא פוגשת באלהים (שאין לו שם, מין, או תכונות. והוא הכל. וכל הנשמות מגיעות אליו - או בראייה של הילדה - אליה) והאלהים מעניק לה חזרה תחושה של משמעות, וממשות, ושלווה, ושולח אותה למקום של ה"נשמות האבודות" - להיות עז באלכסון.
ואם מישהו תוהה אני לא חושבת ש"אלהים" הוא האלמנט הפנטסטי בסיפור.

אוף! איך גרמתם לי להסביר כזה טקסט מעורפל. ממש נשמע לי טיפשי עכשיו!