מיכל מתה בשביל שאחותה תחייה?

ובלי שום קשר לפאונטה, אני מצטרף לדבריו של ניר. קיימת באמת בעיה של קצבים בסיפור, ותחושה של חוסר איזון בין האקספוזציה להמשך ולסוף...

אצלי לפחות, בעיקר בזכות זה שלא הבנתי את הסוף, קיימת תחושה של תנועה במעגלים כדי לחזק את הרעיון אבל בעצם יוצא שהרעיון עצמו נשאר בגדר תעלומה (עד כמה סבוכים הקשרים? מה הכוח של הקשרים? איך זה בעצם משפיע על החיים היום-יומיים?) הצורך להבין יותר נבע בזכות העובדה שלקשרים הוצגו זוויות רבות, כשהיא כנראה בחרה לנצל את קשר הזמן...אבל שוב, תקני אותי אם אני טועה, כיוון שהסוף לא כל-כך ברור לי.

כמו כן, ישנה בעיה של זמנים כמו לדוגמא :

באותו ערב הם בילו...,מבצעים...

לדעתי נכון יותר לכתוב :
אותו ערב הם בילו במעבדה...ביצעו מדידות... ותיעדו את התוצאות...

שימוש עודף בהיא והם, במקומות שניתן לדייק יותר או לקצר...הדבר עוזר לזרימה

כמו לדוגמא :

"ויחד הם החליטו לקרוא לה נגה - ויחד החליטו, או המשפחה החליטה...