למרות שיש בסיפור נחמדות וסגנון הכתיבה לא רע, אין בו שום התרחשות מרגשת. למעשה אין בו כמעט שום התרחשות. הדמות הראשית מחליטה להפוך להיות חברת תנועה. ומה?

על מה היא מוותרת? איזה קונפליקט יש מסביב לעניין? איזה השלכות יש לקיום התנועה על העולם? רק השלכות חיוביות בלי השלכות שליליות? ועל מה בעצם הסיפור, על זה שיש תנועה שמפחידה אנשים (הרי לא חייבים להיות אריה או נמר, מספיק להיות "טיילר דרדן" מ"מועדון קרב" בשביל זה...) או על היכולת הטלפתית והסלפמורפית?

הסוף ההומוריסטי חביב למדי אבל פועל עוד יותר לגימוד הרובד ה"סיפורי" בטקסט. זה יותר אנקדוטה על יחסים משפחתיים ועל חשיבותם של ארוחות משפחתיות מאשר סיפור מד"ב.

למרות שאני עצמי הייתי די גרועה (ואני עדיין לא משהו) בלהגדיר "מדע בדיוני" נדמה לי שמספיק לתאר עולם שנשלט על ידי קבוצה כזאת ומשתנה בעקבות קיומה כדי שזה יהיה מד"ב. (כדי שזה יהיה סיפור רצוי שגם תהיה התרחשות אבל זה עניין אחר.) אין צורך באריות נמרים ובקריאת מחשבות. ואם יש אריות ונמרים וקריאת מחשבות אני מצפה שיהיו לכם השלכות על השתלשלות העלילה.

עוד כמה הערות:

1. אחותה בהתחלה אומרת לה "יכולתי להרוג אותך" - למרות שאחר כך מוסבר שהם לא הורגים אלא אם כן אדם לא שועה לאזהרותיהם. לכן הייתי ממליצה לשנות ל"יכולתי לפגוע בך". או "לפצוע אותך".

2. אם אחותי היתה עוברת כזה מהפך הייתי רוצה לדעת כבר מזמן מה הסיפור מאחורי זה. ולכן זה נראה קצת תמוה שזאת הפעם הראשונה שהיא נחשפת למידע. יכול להיות שאחותה לא רצתה לספר לה בגלל ענייני סודיות, אבל אז הייתי מדגישה את העבודה שהדמות הראשית *כן* ניסתה לברר בעבר מה עומד מאחורי זה.
"אני באמת רוצה לדעת. מתי כבר תאמיני לי ותסכימי לספר לי במה מדובר כדי שאוכל להפסיק לשפוט אותך?" (לדוגמה).

קטע שאהבתי: כשאחותה בוחנת את כפת החתול ומרגישה את "הכח" - התיאור הזה עבר טוב.