בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
פרפרים חלק ראשון מתוך שניים
נכתב ע''י: mio (IP Logged)
תאריך: 16:54 05/12/2002

פרפרים

חלק ראשון

הטכנולוגיה של הטיסה בחלל התפתחה במהירות הולכת וגוברת מהרגע בו התברר שניתן לעשות ממנה כסף. עלויות התעבורה אל ומתחנות החלל והירח הלכו וירדו ככל שהתחרות בין יצרני המטוסים גברה. הן היו נמוכות מספיק על מנת להצדיק הקמת מפעלים ומכרות על הירח מזה עשרים שנה. זה זמן מה שטיסה לירח עולה לאזרח הפשוט רק מעט יותר מטיסה בקו ניו יורק סידני לדוגמה. אולם, אנשי החזון של התעשייה לא שקטו על שמריהם. החשש מהירידה ברווחיות כתוצאה מהתמסדות הטיסה לחלל מחד והתחרות הגוברת מאידך הביאו את המובילים בין יצרני החלליות לפתח את הדור הבא - הספינה הבין פלנטרית. האתגרים ההנדסיים העצומים נכבשו אחד אחרי השני רק כדי לגלות שהשוק לא ממש קיים. האנושות השקיעה את משאביה בכיבוש הירח והמסלול. יעבור דור שלם לפחות לפני שתמצא הצדקה כלשהי ליישב את המאדים או איזושהי פלנטה אחרת. המחקר המדעי לבדו לא יוכל לקיים את הטכנולוגיה הדרושה לאורך זמן. על מנת להציל את ההשקעה העצומה בפיתוח הטכנולוגיה הקמנו בחברת לונה-טרה טרנספורט (שחלשה, וחולשת עדיין, על בערך שליש משוק טיסות החלל במערכת לונה-טרה-מסלול) את החטיבה הבין פלנטרית שנשענת על מודל עסקי ייחודי: אנחנו בונים ספינות פלנטריות המתאימות לצוותים בני שלושה אנשים לכל היותר. בעלות נפח מטען גדול יחסית. משכירים אותן לצוותים במחירים נמוכים להפליא. (בואו נקרא לילד בשמו - אנחנו נותנים להם אותן.) תמורת התחייבות לשלושים אחוז מהרווחים שיתקבלו ממכירת… טוב, כל מה שהם יחליטו להביא. חיפוש האוצרות מתבצע בעיקר בחגורת האסטרואידים. שם שילוב של סבלנות, תשומת לב ומזל מפגישים את הספינות עם מגוון אינסופי של מחצבים אקזוטיים. רשימת החומרים שיש להם ביקוש הולכת וגדלה כשטייסים בעלי מעוף מזהים ומביאים מיני גבישים וסגסוגות חדשים שנוצרו בסביבות ייחודיות של כבידה, קרינה וטמפרטורה. הנקודה העדינה בהפעלת המודל הזה היא, כמובן, מציאת הטייסים. אנשים שלא רק ישכילו להחזיר את הספינות בתם המסע. (האורך המינימלי של מסע ששווה משהו הוא שלושה חודשים. מסעות רווחיים לוקחים בדרך כלל בין חמישה חודשים לשנה וחצי.) אלא גם יביאו אתם משהו ששווה למכור. בינם לבין עצמם מכנים הטייסים את עצמם פרפרים. גם אני קורא להם כך. אני מנהל את החטיבה הבין פלנטרית ומציאת פרפרים הוא חלק מהתפקיד שלי.

אין צורך להיות טייס אמיתי על מנת להפעיל בהצלחה ספינה פלנטרית. אנחנו דורשים הכשרה של מהנדס על מנת לסנן את חסרי היכולת הטכנית ומוסיפים קורס משלנו בבליסטיקה אולם רב ההטסה כרוכה בהפעלה של מערכת מחשב ידידותית למדי ואוטומטית כמעט לחלוטין. מה שמאפיין פרפר טוב הוא שילוב נדיר של תכונות אופי: האנשים שלי הם הרפתקנים נחושים. הם בעלי שיקול דעת יציב, תושייה ויכולת לחשיבה לא שיגרתית. הם מסוגלים להתמודד עם שגרה חדגונית לאורך זמן ועם משברים מהירים שדורשים תפקוד מקסימלי בתוך שניות. הם מסוגלים לחיות עם הבדידות העמוקה של ספינה קטנה במעמקי האינסוף ועם הצפיפות הבלתי אפשרית של צוות בן שניים או שלושה אנשים שחיים בנפח של דירה ממוצעת למשך חודשים. ויש להם גם את אותו משהו בלתי מוגדר שהפרופילים לא יכולים לאבחן. את המיון האחרון אני עושה בעצמי ואם להודות על האמת, אני מבסס אותו כמעט לחלוטין על אינטואיציה ותחושת בטן. אני טוב מאד בעבודתי. אני יכול למנות את הפעמים בהם טעיתי על אצבעות יד אחת.

אני מסנן, מראיין, בודק ובוחר אותם. אני גם מלווה אותם לאורך ההכנות למסע. אני פוגש אותם בשובם, מטפל בשיווק ובעיניני הכספים שלהם. אני מקשיב לסיפוריהם ומפשר במריבותיהם. אני אוסף רכילות ומפזר אותה הלאה. אני מקשר בין חברים שלא נפגשים. אני בסיס היציאה ונמל הבית שלהם. יותר מהכל - אני הוא זה שמאפשר להם לצאת לעוד מסע. פרפרי החגורה הם קליקה סגורה ומתבודדת. החבר היחיד בקליקה הזו שמעולם לא טס הוא אני.

אני מחלק את זמני בין ארבעת מרכזי החברה שעל האדמה והשניים שבחלל אולם המקום שאני קורא לו בית הוא החווה בה נולדתי. בכל פעם שלוח הזמנים שלי מאפשר זאת, אני נמצא בחווה. הייתי בחווה באותו ערב בו נתגלתה האבודה. הייתה זו שעת השקיעה. השמיים בערו בכתום ואני הדלקתי את המנורות במרפסת על מנת שאוכל להמשיך לעבור על תיקי המועמדים שעברו את חמשת השלבים הראשונים של המיון.
המחשב הנייד שהיה, למעשה, המשרד האמיתי שלי היה מונח לצידי על שולחן קטן ליד כוס של סיידר חם עם קינמון. למרות זאת העדפתי לקרא את נתונים מעותקים קשיחים. האינטואיציה שלי עובדת טוב יותר עם נייר. באותו ערב גם הניירות לא ממש עזרו. מבטי נדד אל העננה הקטנה של פרפרי לילה שהחלה להתאסף ולרצד מסביב למנורה כשמדי פעם אחד מהם מתקרב יתר על המידה וחורך את כנפיו.
גונג ענוג בסגנון מקדש טיבטי עתיק ניתק אותי מהמנורה והפרפרים. מנהל בדרג כמו שלי בלט"ט לעולם לא מתעלם מהודעות דוא"ל. לפחות לא לפני אחת בלילה בזמן המקומי שלו. פניתי לעבר המחשב והקלדתי. המסר היה קצר:

מצאנו את אחת האבודות נסחפת לעבר לונה.
ספינה שוגרה ליירוט.
חשבתי שתרצה לדעת.
ב.

בראין היה יד ימיני והיה כרגע על הירח. השלווה נעלמה לה כהרף עין. הקלדתי על כמה מקשים והקמתי קשר קולי עם מטה החברה. אחת הפריוילגיות של הדרג הניהולי הבכיר היא שמרכזניות לא שואלות שאלות. תוך דקות ספורות שוחחתי עם המנהל המשמרת בחדר הפיקוח של החברה על לונה. ההוראות שנתתי היו ברורות: ספינת הירוט צריכה להתאים עצמה למסלול של האבודה. להקליט את כל הפרמטרים הבליסטיים האפשריים לפני שתתקרב ליצור מגע. יש לשלוח את כל הנתונים, כולל עותק מלא של מחשב האבודה למרכז בלונה. אין לגעת בחומר ללא אישור מפורש ממני. מלבד, כמובן, גיבוי מלא וכפול.
ניתקתי את הקשר. שריינתי לעצמי מקומות בטיסות שיביאו אותי ללונה בהקדם האפשרי. ראיתי שלוח הזמנים משאיר לי קרוב לשלוש שעות לפני שאצטרך לצאת מהבית וכיביתי את המחשב.
את רוב שלוש השעות ביליתי בבהיה בערב הופך ללילה, בגינה ובפרפרים. ובמחשבות על הספינות האבודות.

במהלך שמונה השנים האחרונות איבדנו שש ספינות.
ספינה שחלה בה תקלה משדרת אותות מצוקה לכל עבר. כמעט תמיד יש מישהו שיקלוט את האות. הספינות מצוידות בציוד שמאפשר הישרדות של חודשיים לפחות ב95 אחוז מהקטסטרופות האפשריות. הצוות שלי ניהל בסיס נתונים רחב של תקלות שקרו ושל תרחישים אפשריים. רק קריאת מצוקה אחת בהיסטוריה של החברה הסתיימה באבדן הצוות.
שש האבודות מעולם לא שיגרו אות מסוג כלשהו. הן פשוט אבדו בחלל ללא סימן. ארבע מתוכן הוטסו על ידי צוותים ותיקים שיצאו למסע השלישי או הרביעי שלהם. תעלומת הספינות האבודות היתה חלק מהפולקלור של הפרפרים. השערות שונות ומשונות הועלו אולם לאיש מאיתנו לא היה מושג מה באמת קרה להן.
הספינות האבודות והפרפרים שלי בתוכן היו הכתם היחיד על החטיבה הבין פלנטרית. אתם יכולים לטעון ששש ספינות מתוך קרוב לחמישים מסעות זה לא הרבה אבל אני ראיתי את האבודות ככישלון שלי. אני שולח את הפרפרים לחלל באמונה שהטכנולוגיה שלנו בטוחה לחלוטין.

שלושים שעות מאוחר יותר כבר ישבתי במשרדי שבמרכז הלונאי מפענח את נתוני המחשב שהועתקו. יש לנו בלונה את תוכנת הבליסטיקה המתקדמת ביותר שבנמצא אולם הבעיה שהזנתי לתוכה היתה כבירה. נתתי לה את העדיפות הגבוהה ביותר שיכולתי לארגן (מיד אחרי חישוב המסלולים של טיסות מתבצעות) . למרות זאת ידעתי שיעברו קרוב לשלושה ימים לפני שאקבל תוצאות.
שאר הנתונים הציבו בפני תעלומות חדשות במקום לשפוך אור על התעלומות הישנות. נראה היה שמערכות האבודה מתפקדות. לא היה, כמובן, ממה למחזר חמצן, מים ומזון והמצב הזה נמשך כבר, כנראה, קרוב לשנה. אולם כל השאר עבד ללא תקלה. המעגלים החשמליים, המכונות, המחשבים. הספינות שלנו יוצאות מצוידות לשנתיים של קיום חיים בעזרת מערכות המיחזור וכאמור, חודשיים של מנות חירום במקרה שהמערכות קורסות. הספינה הזו ניצלה את כל משאביה עד תום ופשוט המשיכה להיסחף עד שצירוף מיקרים בליסטי הביא אותה למסלול שלקח אותה (השד יודע במשך כמה זמן) לסביבת לונה. והיו ,כמובן, שתי הגופות של אנשי הצוות.
הם היו בעל ואשה. ציוות שאינו יוצא דופן. זכרתי אותם כצוות יציב ואמין. שררה ביניהם תמיד הבנה שקטה מהסוג שמיצר נישואים טובים לאורך זמן. הם ריחפו בחלל הגשר, יד ביד, שלווה אינסופית על פניהם והם מתים לחלוטין.

עד שהגיעו התוצאות של הניתוח הבליסטי כבר הכרתי כל שביב אינפורמציה. סיירתי בספינה. עברתי על כל רשומת מחשב וכל פרט שנראה היה שיכול לשפוך אור על התעלומה. לא מצאתי שום עדות לשליחה של שדר מצוקה כלשהו. ידני או אוטומטי. מחשב הספינה לא ניתח את מצבו כמסוכן בשום שלב של הטיסה. הפרט המוזר ביותר היתה תוצאת הנתיחה. נראה היה שהשניים מתו מהתייבשות. הפתולוג טען שהם לא שתו או אכלו דבר בימים האחרונים לחייהם.



נושא נכתב על ידי נשלח
  פרפרים חלק ראשון מתוך שניים mio 16:54 05/12/2002
  RE: פרפרים חלק שני mio 16:56 05/12/2002
  סיפור יפה, אבל - ניטפוקים גל 06:13 10/12/2002
  ביקורת אבישי 12:28 19/12/2002


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.