מכל נקודות המבט האפשריות, עזבי את הכתיבה ועברי לנגרות... ;-)
הרבה רעיונות נכתבו, אך רעיונות חדשים אפשריים. פרט לכך, לא לחינם הדגשתי את נושא זוית הראיה החדשה לרעיון מוכר.
אין לי כל התנגדות לעלילה - להיפך, אני אוהב מאד עלילה, וסובל רבות מסיפורים המגיעים לכאן שהנם רעיון מזוקק ותו לא, ללא עלילה או שום דבר אחר. למרבה הצער, אני לא מסכים כי הסיפור בו אנו דנים כרגע הוא "סיפור עלילה" יותר מ-"סיפור רעיון" - שני התחומים לוקים בו, לדעתי. עלילת הסיפור, בקצרה: שלושה ילדים יוצאים להתגרות במפלצ(ו)ת, אחד מהם מוצא אותה(ן) ומגלה כי השד לא נורא כל כך. על פי כל קנה מדה, אין כאן מספיק עלילה על מנת לפצות על שאר המגרעות.
עכשיו, בעניין סיפורים הנכתבים בלהט של רגש (או רגע...) - דעתי האישית כי סיפורים כאלה, באם הבנת שאין בהם מקוריות רבה, אכן ראויים לגניזה. כך אני עושה בסיפורים שלי שאינם עומדים (מכל סיבה שהיא) ברף שאני מציב לעצמי. סיפור, כמו כל יצירת אמנות אחרת, הוא דבר הדורש השקעה. הגיגים והרהורי רגע הם עניין אחר, ולדעתי אין להם מקום כאן או בכל מדיום אחר.