פורום הסיפורים :
מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar)
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו ל
רשימת הדיוור על-ידי משלוח
מייל ל
מזכירות האגודה.
טוב, זה באמת מזכיר את פרן באופן חשוד
נכתב ע''י:
NY מאושר (IP Logged)
תאריך: 01:51 26/11/2002
אבל זו רק אחת מהבעיות הרבות שהסיפור לוקה בהן. הנה עוד כמה:
א. עלילה פשטנית. ידעתי מה יהיה הסוף בשלב מוקדם ביותר. המשכתי לקוות להפתעה אמיתית עד לרגע האחרון ממש - אך לשוא.
ב. אין כל רעיון מעניין או מקורי, או אפילו זוית ראיה חדשה לרעיון ישן. זה רעיון ותיק המבוצע באופן שגרתי וסתמי לחלוטין, ללא שום אלמנט שיעורר מחשבה בקורא.
ג. דמויות שטוחות שאינן מעוררות עניין או הזדהות. לכל אחד מהילדים מאפיין אחד - ותו לא. אין זאת אומרת שעליך להעמיס טונות של תיאורים מיותרים, אבל כאשר נכתבים הדיאלוגים, כדאי לקחת בחשבון עוד תכונות של כל דמות - אפילו כאלה שאינן נמסרות ישירות לקורא.
ד. פחדן של הדמויות מוקצן. במקום לספר לקורא מה מפחיד, הסיפור טורח רק בחששותיהן של הדמויות. הבעיה היא, כמובן, שלאחר שתי הדגמות כאלה קצה נפשו של הקורא בעניין, והוא כבר לא חושש לדמויות. למעשה, הקורא הממוצע ישמח לראות את אחת הדמויות מתפגרת בהקדם, ולו כדי לסתום את פיה, שלא לדבר על קצת אקשן.
ה. בעיות סגנון, דקדוק, פיסוק, תחביר וכו' - הנה מדגם:"או מה שהיה הרבה יותר מפחיד בשבילו, שהם יתגלו על ידי השומרים" (ניסוח מסורבל); "אבל בינתיים, הכל היה שקט" (פסיק מיותר); "הוא קוריק ושפי" (צ"ל "הוא, קוריק ושפי"); "הם הביטו בו עם עיניים גדולות..." (בכלל - שימוש מופרז ולא נכון במלה "עם" לאורך כל הסיפור. צ"ל: "הביטו בו *ב*עיניים גדולות..."); "איך הוא יכל עכשיו" (המלה "יכל" אינה קיימת בשפה העברית. *יכול* או *יכול היה*); "הם אף פעם לא יסתכלו עליו כך יותר אם יסובב..." וכו' (ניסוח מסורבל מאד); "המורה שלהם סיפור שזו הסיבה היחידה למה הכנסיה..." (צ"ל "הסיבה היחידה לכך שהכנסיה"); "המילים היו צריכים להכתב" (המילה "מילה", בשפה העברית, הריהי נקבה, מה לעשות. צ"ל "המילים היו *צריכות* להכתב"); "הניד עם ראשו לכוון הדלת..." (שוב ה-"עם" הזה. הניד *ב*ראשו); "...היו השומרים שנשמתם נמכרה לחיה. הם יצאו החוצה... וירחיקו את החיות" (חייבים להחליט - עבר או עתיד. לא ביחד); "פעם ראשונה מאז שהם תכננו..." (צ"ל "בפעם הראשונה מאז תכננו את החבלה"); וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו' וכו'.
ההצעה שלי לסדר היום:
1. לפני כתיבת סיפור - למצוא רעיון *טוב* - רצוי חדש - או לפחות זוית *מ ק ו ר י ת* לכתיבה על רעיון מוכר.
2. למעט מקרים קיצוניים או מכוונים, רצוי שהדמויות לא יהיו פיתות.
3. לעבוד קשה והרבה על נושא הסגנון.
4. *ה ג ה ה*. לנוכח רמת הכתיבה שהופגנה כאן, אני ממליץ מאד לא לפרסם את הסיפור בטרם עבר לפחות שבוע ממועד סיום כתיבתו, כאשר בכל אחד משבעת הימים נערכת הגהה חדשה.