זהו אחד סיפור בעל פוטנציאל נהדר, שמתמסמס בגלל עודף מידע ומשפטים מורכבים שאינם במקום...

אני מניח שלא מזמן קראת ספר עם הרבה משפטים מורכבים, ארוכים, שהפליאו בך את יכולות השפה העברית.... אבל! עודף המידע בהתחלה נותן תחושה של ברברת אין-סופית. מחלה שכנראה המציאו בנות ואת עוד נותנת לזה גושפנקה!

אני אישית אוהב שסיפורים מרתקים אותי מההתחלה. שעוד בפיסקה הראשונה יגידו לי שאסור לי לפספס את ההמשך. את הסיפור הזה קראתי בשלושה שלבים. השלב האחרון היה הנחמד ביותר. מהרגע שהיה מובן שלמחשב הסטיסטיקה יש מטרה אמיתית ! ולא שגרתית (כי אין הבדל בין לשאול חברות איזה חולצה ללבוש ואיזה אודם לקנות מאשר לשאול מכונה סטיסטית... שגם שם, דרך אגב - תוכל ליפול בגדול) הסיפור החל באמת...

כן מודגש שהיא התמכרה למחשב. ושזה משפיע על שיקול הדעת שלה, ועל בטחונה העצמי. וזה נהדר.

ועוד כמה דברים קטנים.

1. את משתמשת יותר מדי בקו הפרדה (-) במקום להשתמש בנקודה פסיק (;) אם אינני טועה נקודה פסיק נועדה לבצע חיתוך כאשר קו הפרדה אמור לשמש להדגשת התמורה... או משהו כזה (ספר הדקדוק לא לידי)

2. נדמה לי שלא כותבים איך שהוא אלא איכשהו...

3. זרם תודעה זה דבר טוב אם הוא חותר להבנה מסויימת, לא כשהוא לא מעביר כלום (מה הקשר בין תלתליה וחישופיה ופריצה למחשב מרכזי? ולא, אני לא רציני מדי...)