כלומר - אם נסתכל על הסיפור כפשוטו, אין כאן כלום: לא עלילה, לא דמויות, לא רקע, ולמרבה הצער גם לא קצה קצהו של עניין.
ומה אם נבחר בגישת הדרש?
נקבל את אותה תוצאה בדיוק. הרי בכל טקסט שהוא נתן למצוא פירושים מורכבים כלשהם, בדרך כלל כאלה שלא עלו על דעתו של המחבר כלל וכלל. מקרה זה אינו יוצא מן הכלל. במקרה הקיצוני הטוב ביותר נתן, אולי, להסיק כי מדובר כאן בקלישאה כבדה.

בקיצור - חזרה לשולחן השרטוט. בפעם הבאה יש לזכור: רעיון *מקורי*, *דמויות*, *עלילה*, *רקע*, *עניין*.