המראה מתחילה להסדק.
בזמן שהוא בוהה בה נוצר סדק במשטח הגביש השומר על הדבר שבפנים. הסדק הוא זעיר שבזעירים, אך הצופה יודע שזו ההתחלה, והוא קורא לעזרה. קריאתו הרמה מהדהדת בכל הבית, אך איש מהישנים שם אינו שומע.
הקריאה מתגברת ומתגברת, מחלחלת אל החוץ הקר. איש אינו שומע, איש אינו נענה לאזעקה.
הסדק במראה גדל, מעמיק ומתרחב. הצופה בוהה בזוועה אך אינו יכול למוש ממקומו.
כל שהוא יכול לעשות זה לזעוק.
בתוך הבית התעוררו כבר האנשים, אך גם הם אינם יכולים להושיע. הם ניגשים למראה שבלב הבית, ודמות כל אחד מהם משתקפת כשבורה בכדור הסדוק. הם מצרפים את זעקתם לזעקתו של הצופה, והפעם נקלטת הזעקה בבית אחר, משם נשלח גשוש לתקן את הנזק.
לפני שהגשוש מגיע אל לב הבית ואל המראה, הוא עובר בכל הבית, מסתכל מסביב ושובר חפצים בתנועות בלתי זהירות.
הגשוש מגיע לכדור ומצפה אותו בשכבת גביש נוספת, אוטם את הסדקים, שחלקם כבר כמעט הגיעו לליבה. כשהכדור הוא שוב מראה בלתי חדירה, הגשוש יוצא.
הזעקה פסקה כבר מזמן. שקט בבית, ורק נפש המקום נשארת כלואה בתוך המראה.