לא רע בכלל. לא ראיתי את דו"ח מיעוט, אבל כבר בהתחלה ידעתי שזה דומה במידה מסויימת. לא הפריע לי ממש, כיוון שהקונספט של חיזוי מוות הוא לא העניין כאן, אלא האתיקה שלו (אתיקה של מוות ידוע מראש? הממ...)

השאלה האתית שאת מעלה מעניינת. בפרט הדיאלוג העוסק בה אמין, עד כדי כך שמצאתי עצמי מסכים עם כל אחד מהטיעונים בתורו, ומחליף עמדות כמו מטורף (לא ממש, אבל קרוב לזה). טוב מאוד.

קצת לא ברור לי הרקע: האם אלון הוא היחיד בעולם עם יכולת חיזוי כזו? אם כן, למה הוא לא תחת בידוד קפדני של השב"כ, באזיקים, ותחת היפנוזה? אם לא, למה העניין לא הוסדר עדיין בצורה גלובלית (איגוד החזאים, חוקים בינ"ל לגבי חיזוי מוות וכו'). לא קשה למצוא תשובה מספקת לשאלות האלה, ורק הצגה קצרה, או אפילו רמיזה לכך, הייתה מספיקה במקרה הזה.

לגבי הסוף, לא ממש ברור אם יש כאן איזו תובנה חדשה או לא. הוא מנוסח כאילו יש בו משהו חשוב או פואנטטיבי, אבל אני לא מצאתי...

בסך הכל, טוב מאוד, גם אם קצת חסר.