קיבלתי את הערותיך

בקשר למשקל הדפוק - הוא נבנה ככה בכוונה, הוא נותן לי בסיפורים אווירה מסויימת של שגעון, אהקורא בדרך כלל מתקשה לקרוא את הדפיקות במשקלים מה שלדעתי נורא נחמד (האווירה שדיברתי עליה), אני יכול להגיד לכם שיש בעיה באתרים שנועדו לבקר יצירות ליריות ושתנסו כמו עידית לקרוא את זה כמו שזה בלי מחשבה של - המחבר לא יודע מה זה משקל אבל אני מבין שזו תהיה ילדותיות. אם אתם באמת חושבים שזו בעיה אני לוקח את זה במלוא הרצינות ועוד הערות בנושא יגרמו לי לשנות את העניין.

בקשר לפרשנות של עידית ולחוסר ההבנה של שלמקו ויעל - למעשה מדובר בשתי ביקורות קיצוניות בין הצד שלא הבין לצד שהבין ודורש פחות הסברים בסיפור - עידית - גם לך לקח 3 פעמים עד שהבנת מה קורה, את רוצה שאני אגרום לסיפור להיות עוד פחות מובן? כן, ברור שהוא יהיה יותר מפצה לקוראים שהבינו לאחר 500 קריאות, אבל למי יש כוח לקרוא כל כך הרבה? שני החברה למעלה נואשו לאחר קריאה ראשונה (מה שדווקא מפתיע אותי מאוד - העובדה שלא הבנתם) מה שגורם לי לחשוב שהסיפור במבט ראשון לא מספיק מעניין כדי שהקורא יקרא אותו שוב כדי להבין אותו. מה שדי מבאס אותי כי אני לא יודע איך לשנות אותו כך שרמת ההבנה תישאר קשה אך הסיפור יהיה מושך יותר.

תראו
תמיד יש את הבעיה שאני לא יכול לדעת עד כמה הקוראים המבקרים קראו את הסיפור בעיון ולהגיד - אני חכם ואתם פשוט לא הבנתם - הוא אחד הדברים המגוכחים ביותר שאני יכול להגיד.
אבל אני באמת מרגיש שיש כאן פספוס - אז נעשה עסק - אני אחשוב רבות על הערותיכם ואבדוק האם כדאי לי לשכתב את הסיפור כך שיהיה מובן יותר (עידית, מצטער, מובן פחות אני לא אעשה אותו - סיפור שיש לו מעט קוראים מעביר את המסר שלו למעט קוראים וזה לא יעיל) ואתם מצדכם (אם תסכימו) קראו שוב את הסיפור.

בכל מקרה, תודה רבה לכולכם על הביקורת והעובדה שיש כזאת אומרת שהסיפור אכן לא מושלם ודורש שיופים ושיפצורים

לילה טוב