כשהסיפור הגיע אלי הוא כבר היה מוגה יפה מאוד, יחסית לדברים קודמים של יולי שראיתי. היו לי עוד כמה תיקוני שיגאות וכמה הצעות לשיפור נוסח, אבל לא הרבה כמו שחששתי. (וכשקראתי אותו כאן ראיתי שפספסתי שגיאה אחת...)

גם הביקורות של NY ושל גרומיט התייחסו הרבה יותר לצורה החיצונית (שגיאות כתיב) וכדומה מאשר לתוכן. הם לא המליצו לה להפסיק לכתוב כליל אלא ללמוד איך כותבים בעברית. יש הבדל.

דרך אגב, אני את הסיפור הזה מאוד אהבתי, ואת התגובה המפורטת שלחתי ליולי באימייל ביחד עם התיקונים.