בקריאה ראשונה, כמו טרי רוז, נעזרתי בעובדה שהסיפור פורסם בפורום מד"ב כדי להבין את הפואנטה. בקריאה שניה ראיתי היטבאת כל הרמזים. ואכן, בקריאה שניה, הסיפור נקרא הרבה יותר שוטף, והרבה יותר טוב.

אולי הערה דיקדוקית.
שימי לב להטיות של זכר ונקבה (צריך להיות "זו שיגרה" במקום "זה שיגרה"). גם משחקי מילים כמו "השניות הראשונות" (כדי להבליט את כוונתי אשנה את המילים ללשון בזכר -"השניים הראשונים") מעט מבלבל (בהתחלה חשבתי שעניינו של הסיפור קשור למשהו שהוא גם ראשון וגם שני). "הכי קשה זה השניות הראשונות" אבל "זו לא הפעם הראשונה" -גם כאן נאלצתי לקרוא את המשפטים פעמיים כדי להבין שזה נכתב כך ללא כוונה מיוחדת.

והכי מפחיד זה שגם בעולם הבא נהיה חייבים חלק ממשכורתנו לחברות התקשורת.

לסיכום: יופי.