אבל, באופן סוטה שכזה, זה סיפור מהנה. מטומטם, אידיוטי, מגעיל, בעל חורים לוגיים מכאן ועד להודעה הבאה (מה שדי הציל אותו. מעבר לרמה קריטית מסוימת, כבר לא אכפת), חסר טעם, חסר משמעות, אבל ככל שמתחילים לקרוא, הסגנון מתחיל לגדול עליך. סגנון מטורף, מופלץ, אסוציאטיבי לחלוטין, כזה שכפסע עומד בינו לבין כתיבה הומוריסטית טובה.

והגהה צריך.