עכשיו אני יודע.
בלי להעליב, אבל בעיני הסיפור נראה בדיוק, אבל *בדיוק* כמו אותם תרגומים מוזרים לעברית של ספרי וסיפורי מד"ב שיצאו כאן בשנות השבעים בהוצאת לדורי ובדומות לה. אותה עברית גבוהה-כביכול, מסורבלת, רבת תארים ותיאורים מיותרים ומסוכסכת עם עצמה.
למה, בעצם? מדוע לכתוב סיפור באופן מסורבל מלכתחילה? מה היה נגרע מהסיפור לו היה כתוב בשפה פשוטה ונקיה יותר?

באשר לתוכן - אני מצטער, אבל שוב, כבסיפוריך הקודמים, אני מוצא כאן סיטואציות לא מוסברות ותו לא. אין לסיפור הגיון פנימי יציב, ההסברים לא מספקים (בלשון המעטה), העלילה קלישאית מאד, הדמויות לא גורמות לי לכל הזדהות שהיא ובכלל - אין כאן שום דבר שלא קראתי/ראיתי כבר פעמים רבות בעבר.

לדעתי כדאי לך מאד, לפני כתיבת הסיפור, לברר עם עצמך *מה* בדיוק את מעוניינת להביע ולנסות לגרום לקורא להבין זאת. כמו כן, אני ממליץ לעיין במאמרי העזר אותם אנו מספקים בדף כללי הפורום.