אכן מטורף בצורה חביבה ביותר

דבר ראשון - טכניקה. נורא התאכזבתי לראות שבסיפור שנראה מאוד מושקע מבחינה עלילתית ישנן כאלה טעויות כמו המלה "אלא" שחוזרת כמה פעמים במקום "אלה", המילה "מייכל" במקום "מיכל" והיו עוד כמה וכמה.

מבחינת הסיפור עצמו - העלילה מאוד טובה רק שיש בה חור ענק - איך ניתן להעביר מחשבות ע"י אכילת מוח? ממתי זה התחיל?

אם היית נותן איזה קסם קדום, קמיע דפוק או משהו כזה - הייתי אומר ניחא, לפחות שאר הסיפור מקורי.

אם הייתי מביא אותה בסיבה יפה ומושקעת הייתי מתרשם עד מאוד
אך לא הבאת (לפחות לא מצאתי) שום תרוץ לכך שחילופי זכרונות מתבצעים בצורה פשוטה כל כך, אתה טוען שנימוסי השולחן של קניבלים הם בעצם עוד דרך לתקשר בינהם.


ויכול להיות שזו השעה המאוחרת - אך מה לחני בתוך הסיפור? השקעת בה הרבה מאוד והכרנו אותה בתור קוראים מהרבה זויות, אבל מה תפקידה בעצם? למה היא חשובה?

זהו בערך
לילה טוב