הסיפור כתוב בסגנון תיאורי למדי, שלא נמנה על הסגנונות החביבים עליי, אבל כיוון שהוא אחיד אין כאן דופי של ממש. פשוט הערה בנימה אישית לחלוטין (והערה החשובה ביותר שלי, אני מניח, כיוון שיש לי אפס הכשרה בביקורת ספרותית).
בנימה חיובית זו, אמשיך: את הפתיחה אהבתי, למרות הבעייתיות הטכנית שהוצגה בנוגע לשימוש בשמן, פתיחה שמעניקה תמונה מנטלית חזקה היא תמיד דבר טוב.
השפה טובה וקולחת, אבל שוב אני חייב לציין שגם בקריאה חוזרת מיעוט הדיאלוגים ועודף התיאור מקשה על הקריאה.
בנוגע לדמויות - אני מסכים לטענת ה"אמריקניזציה". לקרוא לראש המשלחת "ג'ים" (מותר גרשיים פה? :) גורם להרגשה מזוייפת משהו.
סה"כ נחמד לקריאה, אבל קצת מדכא מדי, לדעתי.