זה נכון שאפשר לכתוב עוד ועוד על הנושא הזה, אבל הגבלתי את עצמי למסר מילים.
אני חייב לציין שכסיפור ראשון שאני מפרסם בפורום הזה תחת שם זה, עשיתי מספר נסיונות: מצד אחד כתבתי מעט מדי על דברים חשובים (למשל הסיפורים של הקפטן) ומצד שני הכנסתי דברים שלא מקדמים את העלילה (למשל מספר שורות הדנות בבתי המשוגעים לדורותיהם). התלבטתי אם להוסיף דמויות (למשל משוגעים אחרים המתגרים בפני הקפטן ומספרים לה שכשהיא לא רואה אותם הם מפהקים, ולהניח לקפטן "לטפל" בהם). אהבתי גם את המילה "אסקפית" במקום "כמוסת מילוט" אבל אחרי שקראתי את הערך אנגרית בלקסיקון טרק סיטי, החלטתי לוותר על זה.


בקשר להערה הטכנית: ניתן לרשום דיאליוגים בכל צורה שהיא, כלומר ראיתי דיאלוגים שמנוסחים כך: "אז אמרתי לו: לך מכאן, והוא צרח עלי: תשתוק!" כלומר, באותה שורה, ללא מעבר לשורה חדשה ואפילו בלי מרכאות.
בסיפור, דיאלוגים המופיעים ללא רווחי שורות הם קצרים יחסית: א אמרה: "אמירה", "תגובה/שאלה", "תגובה/תשובה", "סיום". כתבתי כך בכוונה ליצור רושם של דחיפות בקריאה. לדעתי בצורה כזו הקריאה נוטה להיות מהירה יותר.
כפי שאת יודעת, שהרי גם את כותבת סיפורים, סיפורים כמעט "כותבים את עצמם", כאילו יש להם חיים משלהם, כשהסופר הוא רק המוציא לפועל של הקיום הזה. זו הצורה בה הסיפור "כתב את עצמו" במקרה זה.

ושוב תודה שקראת ותודה שהגבת