פורום הסיפורים :
מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar)
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו ל
רשימת הדיוור על-ידי משלוח
מייל ל
מזכירות האגודה.
בסיפור יש ניטפוק יותר גדול
נכתב ע''י:
בן רוט (IP Logged)
תאריך: 21:20 05/08/2002
כן, אולי אתה צודק, אולי באמת היה מקום לצטט למהטמה גאנדי שתיים שלוש שורות מתוך הספר שמחזיק הגיבור שיסבירו את העניין. מצד שני, כשכתבתי את הסיפור מיקמתי את העלילה בבית משוגעים מטעמי נוחות - לא צריך להסביר הכל, המניעים לא חייבים להיות הגיוניים.
מצד שני, הצורך שלכל דבר יהיה הסבר נראה לי אובססיבי ולא מציאותי. כלומר, אפילו במציאות לא ניתן להסביר הכל, אפילו במציאות אנחנו לא רואים הגיון צרוף בכל צעד ובכל שעל, אז בספרות מד"ב? דוגמה? בבקשה:
מה ההגיון/הסבר לכך שיש לנו חמש אצבעות בכל גף?
התשובה יכולה להיות משהו כמו: כי זה מה שמכתיבים לנו הגנים שלנו. האם תשובה זו מספקת הגיון מסויים? ברור שלא - אנחנו רוצים לדעת מה ההגיון בכך שהגנים מכתיבים לנו חמש אצבעות בכל יד. מה ההגיון בכך שיש חיים על הפלנטה הזו? מה ההסבר לכך שדווקא אתה (ואני, וכולנו) נצחנו בתחרות הזרע?
אז אם ההגיון בעולם שמסביבנו מלא חורים כמו גבינה שוויצרית, מדוע עלינו לחפש את ההגיון הזה בספרות מד"ב ?
דרך אגב: את העובדה שהגיבור מדבר בשפתיים קפוצות לעו"ד שלו ניתן להסביר בכך שהוא משוגע (הרי העו"ד הוצא אותו מבית המשוגעים על סמך סעיף טכני, ולא משום שהוא נורמאלי), כך שלמעשה אני לא רואה בזה ניטפוק. לעומת זאת שתלתי בסיפור ניטפוק הרבה יותר רציני, ומוזר בעיני שאף אחד לא עלה על זה עד עכשיו.