בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
RE: אהה...
נכתב ע''י: יעל (IP Logged)
תאריך: 01:13 27/07/2002

יולי כתב/ה:
>
> שגיות כתיב- הקשבתי, הבנתי, הפנמתי. אני מודעת לבעיה ומטפלת בה.
> האם זה היה באמת כו הכרחי לחזור על ההערות הללו כול פעם?

חוזרים על זה, כי נראה שאין התייחסות רצינית למה שאמרנו. בסך הכל לא אכפת לנו מה הסיבה לבעיה (דיסלקציה, דיסגרפיה, חוסר שליטה בעברית ועוד). יש בעיה, ויש דרך פשוטה לטיפול שאותה הצעתי: תני למישהו שהשפה שלו טובה משלך לעבור על הסיפור לפני שאת מפרסמת אותו. אני מוכנה שתשלחי לי סיפור באימייל. לא אכפת לי לעבור עליו ולתקן שגיאות בשפה, בוודאי לא אם זה סיפור כל כך קצר. את תגלי שזה משפר פלאים את ההתייחסות לסיפור. אני לא יודעת איך זה אצלך, אבל לי די קשה להתעלם מכל השגיאות האלה ולהתרכז בסיפור. מבחינתי זה כמו להקשיב לסימפוניה השביעית של בטהובן שמבוצעת על ידי תזמורת של נגנים גרועים, זייפנים ועם מנצח שלא יודע להוביל את כולם ביחד. היצירה הכי יפה בעולם תהפוך לאסון מוסיקלי בתנאים כאלה. אותו דבר עם ספרות. שפה לא טובה ומלאה בשגיאות תאפיל על הסיפור הכי משובח בעולם, וחבל.

> סיפור עצמו- קראתי את רשימת הקלישות, אני מודעת לזה שהסיפור בנוי
> בתוך מסגרת של אחד כזו. פשוט גם קלישה יכולה לשמש כשלד לרעיון וזה
> מה שחשבתי שעשיתי כאן, מתברר שלא.

דווקא כן. כמו שציינתי, בסיס טוב לסיפור יותר רציני. הנקודה היא, שאם הדבר היחיד שיש בסיפור הוא הקלישאה, אז לא עשית כלום. קחי קלישאה והפכי אותה לסיפור מקורי. קשה לי להמליץ על עצמי, אבל זה מה שעשיתי ב"אפשרויות" קצת יותר למטה (שגם הוא קיבל הערות לשיפור). לקחתי קלישאה מהנדושות ביותר (סיפור מו"ד מצוי) והפכתי אותה למשהו שונה לגמרי. תעשי את זה עם הדוטים ותקבלי מחיאות כפיים.

> הנקודה שלי הייתה להראות את הדוטים מנקודת ראות של הדמות. לה לא
> ממש אכפת מה הם. היא רואה אותם, תופסת אותם בתור משהו רע. מפחדת
> ושונאת אותם. הדמות רואה שהם מכוונים על-ידי שנאה וכאס ושריכוז
> רגשות אלו על מישהו יוצר את מעטפת הדוטים.
> (אפרופו, כלל לא חשבתי על רצח המוני, חשבתי בכיוון שהיא תצית
> מבנים או חפצים כידי להאיר)

טוב, לי זה נראה כאילו היא הולכת להדליק את כל העיר...

> ***האם זו טעות להציג נושא כפי שהוא ניקלט על-ידי הדמות המספרת?

בוודאי שלא, אבל יש כאן את מבחן התוצאה. האם זה מעניין את הקורא? במקרה של הסיפור הזה, לא כל כך. יש סיפורים שבהם זה יהיה מאוד מעניין.

>
> חוסר הבהירות, האם זה מציאות או שיגעון, היה מכוון. מצד אחד הדמות
> מאמינה שזה אמת, מצד שני הקורא מתקשה להאמין בכך. נישאר מצב פתוח
> שבו הקורא צריך להחליט האם הדמות היא משוגעת או באמת נבחרת.
>

אל תסמכי על "הקורא מתקשה להאמין בכך". בייחוד אם את מפרסמת בפורום שקהל הקוראים שלו הוא אנשים שרגילים למד"ב ופנטסיה, הקוראים יצאו מנקודת הנחה שהדוטים שלך אכן קיימים ומציאותיים ביותר. וזו עוד סיבה שהסוף היה סתמי ביותר. בסופו של דבר בכלל לא משנה לי כקוראת אם הדמות היא משוגעת או נבחרת. ברור לי שכשהיא תתחיל להדליק מבנים, אז יאשפזו אותה שוב, והיא בטח תסיים את חייה במעון נעול.
יש סיפורים שבהם השאלה אם הדמות הראשית משוגעת או נבחרת היא מטרידה מאוד, והקורא יחפש רמזים דקים כדי להחליט אם כן או לא. למשל, בסיפור בו הדמות הראשית פועלת בשם איזה כוח נבואי ובעזרתו מנהיגה מעצמה למלחמה בבני החושך, יש חשיבות מאוד גדולה לשאלה אם היא נבחרת (עושה דבר חיובי) או משוגעת (עושה דבר נורא).
בסיפור שלך זה לא ממש משנה ולא ממש מעניין. ומאחר שגם לא ברור מה הם הדוטים האלה בסופו של דבר, גם לא אכפת לי. אני הייתי תחת הרושם שרגשות הכעס מושכים את הדוטים, ואז אין שום חשיבות לניסיון הפתטי להרחיק אותם, כי הכעס ישאר. יכול להיות שהדוטים גורמים לכעס אבל לא הבאת שום נתונים שיגרמו לי להעדיף את האופציה הזו. אולי לגיבורה של הסיפור לא משנה מהם הדוטים, אבל לי כקוראת כן, וזה לא מגיע.

בדרך כלל (וזו דעתי הסובייקטיבית ביותר) כשיש מצב של "שאלה פתוחה" בסיפור, עדיף שלך ככותבת תהיה תשובה של כן או לא לשאלה הזו. בצורה כזו, גם בלי להרגיש בכך את תשתלי את הרמזים הקטנים האלה שיעזרו לקורא להחליט על אחת האופציות, ויהפכו את הסיפור ליותר מעניין. NY מדגים את זה מאוד יפה בסיפורים שלו, כשלפעמים יש התלבטות בין אופציה א' לאופציה ב', ומלה אחת בשורה החמישית לפני הסוף מחזקת את אחת האופציות.

> *** האם היה טעם לפתח יותר את תוכן הסיפור, בסיפור שמכוון להיות
> קצר?

כן, כי כרגע התוכן לא אומר לי שום דבר חשוב. ואם הסיפור יתארך תוך כדי פיתוח התוכן, אז מה?

>
> גרומיט- אני מבינה שרמת הכתיבה שלי והשגיות נורא מציקות לך, אבל
> אתה לא קצת מגזים?
> בואו ניקח את כול הדיסלקטים ואת כול העולים ונאסור אליהם לכתוב
> ולתת את הסיפורים שלהם לביקורת!
> איך אפשר להשתפר אם אני לא יוכל לקבל ביקורת?

כן, גם לדעתי הוא קצת הגזים, אבל הוא אמר דברים נכונים מאוד, שכדאי לך להתייחס אליהם. אותו דיסלקט או עולה רצוי שינהג לפי ההמלצה שלי ויתן את הסיפור שלו לביקורת למישהו שיכול לסמן שגיאות. נסי את זה פעם אחת. אם אין לך אף אחד בסביבה הקרובה, אני מוכנה לנסות להגיה סיפור אחד שלך, כמו שכתבתי למעלה.

>
> NY- מכיוון שאני כבר הבנתי שרוב הדגש של ביקורות הפורום הוא הגהה
> ולא עלילה או תוכן, ומכיוון שאני לא יכולה לעמוד כעת בדרישתכם
> אני לא יעלה לכאן יותר סיפורים.
> אולי אני טועה אבל הגהה ניתן להעביר תמיד.
> עלילה גרועה ובניית דמויות מוטעה הרבה יותר רציני בעייני מאשר כל
> הבדל בין כתיב מלא לחסר, ועל נושאים אלו כימת ולא ניתן לקבל אצלכם
> ביקורת, וחבל.
> תודה לכם בכול מקרה על הביקורות שלכם עד עכשיו.
> יולי

המממ.... ככה בדיוק הרגשתי כשניסיתי לפרסם את "אפשרויות" בפורום תפוז, וכמעט כל התגובות שקיבלתי היו: "למה את מפרסמת קישור?", "האותיות בקישור ההוא קטנות מדי", "תפרסמי את זה כאן" (אחרי שהסברתי שהסיפור ארוך מדי, ואני לא רוצה לחלק אותו) ועוד.
בעצם, את היית היחידה שטרחה לקרוא את זה אחרי שהעברתי את הסיפור לדף אחר עם אותיות גדולות במיוחד.
גם לי עבר בראש, שאם זו ההתייחסות אז אני לא אפרסם שם יותר. אבל "להעלב" זה לא הפתרון. הפתרון הוא בכל זאת להקשיב לרחשי הלב של הכותבים הקבועים בפורום. למדתי מההתנסות ההיא שבפעם הבאה אני צריכה להכין את הסיפור בפורמט שהם יחשבו שהוא נוח לקריאה.

רוב הדגש של ביקורות הוא על הגהה, רק בסיפורים בהם ההגהה היא הבעיה הראשונה (ע"ע דוגמת התזמורת הזייפנית). כמו שאמרתי, אני לא יכולה להתרכז בכל שאר הדברים החשובים, אם אני צריכה בראש לתרגם מעברית רצופת שגיאות לעברית טובה.
אם הגהה ניתן להעביר תמיד, אז צריך לעשות את זה לפני שמפרסמים את הסיפור. אין שום סיבה שאנחנו נסבול.
כשאפשר יהיה לקרוא את זה כמו שצריך, אז יהיה אפשר גם להתייחס למושגים של עלילה ובניית דמויות, פואנטות ועוד.

דרך אגב, אם תשלחי לי קובץ וורד 97 או 2000, אני אוכל לסמן שגיאות כ"מהדורות" ואז גם תוכלי לראות בדיוק מה סימנתי ואיך תיקנתי. אם תעשי את זה עם שניים או שלושה אנשים, תוכלי ללמוד המון מההשוואות של כל התיקונים.



נושא נכתב על ידי נשלח
  לוחמת האנטי-דוט יולי 12:55 25/07/2002
  הייתי אומר משהו על הסיפור שלמקו 08:25 26/07/2002
  אני לא יודעת מה להגיד על זה יעל 13:15 26/07/2002
  לא לא לא גרומיט 13:32 26/07/2002
  בדיוק! NY מאושר 14:07 26/07/2002
  אהה... יולי 16:28 26/07/2002
  יש ''לקבל ביקורת'' ויש ''ליישם ביקורת''. NY מאושר 17:16 26/07/2002
  RE: אהה... יעל 01:13 27/07/2002
  RE: אהה... יולי 04:53 27/07/2002
  על אי ודאות בסיפורים דובדבן מתקתק 06:59 28/07/2002
  מגזים? לחלוטין לא גרומיט 08:29 27/07/2002
  הוא לא מגזים, הוא לא מגזים, NY מאושר, שיננית מאותגר! 15:25 27/07/2002
  דעתי Random 11:14 27/07/2002
  התחלתי לקרוא את הסיפור...אבל היה קשה Rene 01:26 28/07/2002
  לא נראה לכם שהגזמתם? גימלט 11:55 29/07/2002
  בהחלט לא. NY מאושר 17:12 29/07/2002
  RE: בהחלט לא. גימלט 05:50 30/07/2002


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.