הסיפור בעייתי מאד, עלילתית וטכנית. הנה מספר הערות:
1. לכל דבר צריכה להיות סיבה. לגמגום/משיכת-המילים אין כזו - הוא סתם מעצבן.
2. הסיפור לא חייב להתרחש בעתיד - הוא יכול להתקיים באותה מדה החל מהמצאת רימון היד (או חומר הנפץ). אין כאן כל אלמנט מד"בי הקשור באמת לעלילה. נושא ירושלים וכו' לא מוסבר, לא מפותח, ועל כן - לא ממש מעניין.
3. *הגהה* - נקודה באה רק *בסוף* משפט, לא באמצעו (ראי הפסקה הראשונה, "שני האנשים" והלאה).
4. *הגהה* - כפי שניסו לרמוז לך בתגובות לסיפורך הקודם, המלה "כל" נכתבת *ללא האות וו*.
5. *הגהה* - עוד דוגמאות: "חמש *מאוד* שנה" (מאות), "השמנמן *שסחר* את שני אלה" (שכר), "בשביל זה *את* שולח" (אתה), "משימה לא *כו* קלה" (כה), "ערך *כו* רב" (כנ"ל), "אז *בו* רק תן כמה פרטים" (בוא), "הרציחות היחידים" (אלוהים אדירים) וכו' וכו'.
6. סימני פיסוק בדיאלוג - שימי לב לדוגמאות הבאות, ובייחוד לפסיקים ולנקודות בהן:
"אז ככה*,*" אמר.
"אל תדאגו*,*" מיהר לומר. "עשר שנים לאחר מכן תהיו מפורסמים."
"משה*,*" אמרתי*,* "אכפת לך להעביר לי את החומוס?"

סיכומו של דבר - הסיפור *חייב* לעבור הגהה קפדנית *טרם* פרסומו כאן. בעיות כגון אלה שהוזכרו למעלה יגרמו לחוסר חשק עז אצל הקורא הפוטנציאלי, שכן הן מקשות מאד על קריאת הסיפור. לצורך ההגהה עצמה אני ממליץ לנקוט בצעדים הבאים (כולם):
1. בדיקת איות פשוטה של Word.
2. בדיקת איות מעמיקה, בעזרת מילון וספרים. כל ביטוי אשר באיותו אינך בטוחה במלוא מאת האחוזים יש לחפש במילון. דוגמאות לשימוש רצוי וכדאי לקחת מספרים איכותיים שנכתבו במקור בשפה העברית.
3. בדיקת פיסוק דיאלוגים, ע"פ האמור בסעיף 6 למעלה (באם דרושות עוד דוגמאות אשמח לספקן, וכן רצוי לחפש דוגמאות בספרים - ראי הסעיף הקודם).
4. בדיקת פיסוק כללית, וזאת באמצעות קריאה בקול רם של הטקסט בהתייחס לסימני הפיסוק.

באם לא עבר הסיפור את כל אלה, אבקשך שלא לפרסמו כאן.