השעה 02:46. אני לא רוצה לנסח.

*דברים רעים:*

לא ממש ברור. הסוף עושה רושם של משהו שהתגלה, ולא ברור מה זה, ואם זה מה שאני חושב שזה, זה לא מספיק בשביל סוף. מה השוס כאן? היא מתה בסוף (אה, ספויילר)? לא ברור.

מילא סיפור שנגמר ב"ואז התעוררתי", אבל אחד שגם מתחיל וגם נגמר בו? בררר. איזה מין צורך דווקא אדיר-מימדים גרם לך להתגרות בבנאליות בכזו עזות-מצח? בכל מקרה, זה לא עבד. הבנאליות החזירה לך מכה אחת אפיים, אדרבא ואדרבא, קל וחומר ובן-בנו של קל וחומר. אל תתעסק איתה עוד, היא נקמנית.

רבות דובר כאן כבר על סיפורים שנגמרים בשלוש-נקודות בפרט ועל ריבוי שלהם בכל מקום אחר בסיפור בכלל. מצד שני, כל זה לא רלוונטי לך כי יש רק סימון שלוש-נקודות יחיד בסיפור. השאר הם של ארבע וחמש נקודות, וזה כבר סיפור אחר לגמרי. אז בסדר.

*דברים טובים:*

תיאור השגרה ממש טוב. הישראליות מתוארת בצורה מהימנה, משכנעת מאוד. הרבה יותר טוב מ"ג'רי", נאמר. יופי.

כל הכבוד על השימוש הנכון ב"כול". אלוהים, כמה שזה צורם לעין, אבל כל הכבוד. אני לא הייתי מסוגל.

סיכום:
שיפור ניכר. אתה בפירוש בדרך הנכונה.
את טרקי סיטי קראת?

-X-

השעה 02:57. ניסחתי בכל-זאת.