בקרו גם בפורום האגודה
חזרה לאתר האגודה
פורום הסיפורים :   מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar) 
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
RSS Headlines
רוצים לפרסם כאן סיפורים? ראשית, קראו את כללי הפורום.
לב אדום - משופץ
נכתב ע''י: גיל (IP Logged)
תאריך: 01:50 25/06/2002

דינה התקשתה להרדם במיטתה. לא רק בגלל מסיבת יום ההולדת הגדולה שתערך לה למחרת היום ושעוררה בה התרגשות גדולה, אלא בגלל אבא והחברים שלו, ששיחקו פוקר בסלון הבית, והרעישו. דינה שמעה את קריאות השמחה של אבא, את ההכרזות הקולניות של חיים, השכן מהקומה למטה, את הבדיחות התפלות של ויקטור, חבר של אבא מהמילואים, ואת מילמוליו הבלתי פוסקים של יוסי, חבר ילדות של אבא. "אני לא מאמין", "איזה יד", "שוב ניצחת", "איזה קלף משוגע", "אתה הורג אותי", "מאיפה אתה תמיד מוציא את המלכה השחורה". דינה הרגישה חוסר אונים. היא לא יכולה לבקש מאבא שישתיק את החברים שלו, לא אחרי שהוא דאג לארגן לה מסיבה כל כך מושקעת ליום הולדתה השביעי, עם קוסם אמיתי. דינה חייכה כשנזכרה שאבא נשבע לה שצ'יקו הוא קוסם אמיתי, ושהוא הכיר אותו לפני הרבה שנים, אפילו שאמא הבטיחה לה שאין באמת קוסמים בעולם.

דינה חייכה כשצ´יקו העביר את ידו מעל חפיסת הקלפים שאבא שלה נתן לו.
היא חייכה כי 7 לב אדום היה הקלף בו בחרה והיא החזירה אותו לאמצע החפיסה כשפניו כלפי מטה. היא היתה בטוחה שאין שום סיכוי שצ´יקו הקוסם יצליח לגלות מהו הקלף בו בחרה. היא הביטה כמהופנטת בחפיסת הקלפים, לא מרשה לעצמה להסיט את מבטה ולו לרגע אחד. גם לא כששמעה את שירי, חברתה הטובה, קוראת לה. גם לא כששמעה את יובל, הילד הכי מציק בכיתה, מקניט את מופע הקסמים המהולל של צ´יקו. אבל כששמעה צרחה מקפיאת דם מכיוון המרפסת, לא יכלה שלא להסב את ראשה, רק כדי להווכח כי דג הזהב שלה קפץ מתוך האקווריום, היישר על ברכיה של מירי, מלכת הכיתה. "אוף! עכשיו יהיה לי ריח של דגים מסריחים!" מירי קפצה על רגליה ומיהרה לכיוון השירותים, כששתיים מנושאות כליה מיהרו לרוץ אחריה, ואחת מהן, שובל, דרכה בסנדל שחור על הדג המפרפר, שחדל.
כשדינה נזכרה לחזור ולהביט לעברו של הקוסם, היתה חפיסת הקלפים פרושה בידיו כמניפה, ובמרכזה, בולט וחורג מעל הקשת, חייך אליה נסיך לב אדום.
דינה היתה מאושרת. הדמעות שכבר ניקוו בעיניה, יבשו באחת. רגע אחד של שמחה הצליח לעמעם את העצב על מותו של דג הזהב, את הכעס על יובל המרגיז ואת השינאה למירי הסנובית. היא גילתה שהקוסם נכשל! בזכותה! היא הצליחה להוכיח שהוא לא ממש קוסם, ממש כמו שאמא אמרה.
היא הרימה את עיניה מהקלף והביטה בצ´יקו בחיוך ניצחון, אבל משהו בעיניו של צ´יקו הטריד אותה. עיניו נצצו בחיוך, אך ככל שהתמקדה בחיוכו גילתה להתפתעה כי הוא הפך, כך נדמה, לחיוך מרושע. ואז, בהבזק מהיר, נותר בעיניו רק רשע ורוע. "הלב האדום שבחרת... שבע ... איננו עוד. הנסיך החביב הזה ... אכל אותו!"
נדמה היה כי בלהט מהומת דג-הזהב אף אחד לא ממש שמע את דבריו של צ´יקו, חוץ מדינה.

מאוחר בלילה, כשרעש הטלויזיה בחדרם של ההורים שכך, יצאה דינה מחדרה ונכנסה לסלון. היא פתחה את מגירת השידה בה החזיק אבא את חפיסת הקלפים שלו, זו שבה שיחק פוקר עם החברים, ותמיד ניצח, זו שהשאיל לצ'יקו הקוסם.
ידיה ריפרפו במהירות על כל הקלפים, המסודרים . תלתן, יהלום, לב: אס, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, נסיך, שמונה. דינה קפאה. היא הרגישה כיצד עולה בגופה צמרמורת נוראית, מרעידה את רגליה, והעור בזרועות ידיה הופך לקוצים דוקרניים. בתנועות איטיות הצליחה להוריד את הקלפים הבאים: תשע, עשר, נסיך! רעד בלתי נשלט עבר בכל גופה והקלפים שנותרו בידיה צנחו ברעש לריצפה. היא פנתה בבהלה לאחור, לשוב אל חדרה, אבל יד נעלמה אחזה ברגליה והיא נפלה. היא הצליחה להסתובב ונוכחה לראות כי היד, אדומה כולה, יצאה מתוך הקלף של הנסיך והמשיכה בזחילה איטית במעלה רגליה.
"אני צריך את הלב שלך ... כדי להשיב את הסדר לחפיסה" נשמע לחש ארסי שאפף אותה, את מוחה, עירפל את חושיה והכביד על נשימותיה.
ידיה גיששו בבהלה על הריצפה הקרה. בעוד היד האדומה מטפסת על בטנה ועושה דרכה אל ליבה המאיים להתפוצץ, הצליחה דינה לפזר את ערמת קלפי העלה הקפואים ולהרים את קלף המלכה. מלכה שחורה. כשהחל הקלף לפעום ולהתחמם בכף ידה, הציבה אותו דינה אל מול פני הנסיך האדום, ובקול עמוק, שלא ידעה כי עמוק כמוהו קיים בגרונה, ציוותה "עצור!" היד האדומה קפאה, ובאחת נעלמה.

דינה הרימה את הקלפים והחלה לסדרם. שלווה אפפה אותה והיא הרגישה בטוחה כפי שלא הרגישה מעולם. כאילו היקום כולו מונח לפניה והיא רק צריכה להושיט יד ולקטוף את כל אשר יחפוץ ליבה.
לב: אס, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, נסיך, שמונה.
אבא יכעס. היא צריכה דחוף לב אדום. שבע לב אדום.
היא החזירה למקומה את חפיסת הקלפים של אבא, זו שבה שיחק פוקר עם החברים, ותמיד ניצח, זו שקיבל בהשאלה מצי'קו לפני שנים רבות.
דינה חייכה.
למירי יש יום הולדת שבע עוד שבוע.
החיוך הפך למרושע כשראתה לנגד עיניה המנצנצות את מלכת הכיתה העתידה לשלם בליבה.
עתידה לשלם בליבה גם על דג הזהב של דינה.
אבל בעיקר, עתידה להפסיד את מלכותה, לדינה.



נושא נכתב על ידי נשלח
  לב אדום גיל 05:46 16/06/2002
  לזכרו של דג הזהב יעל 07:25 16/06/2002
  לא, בהחלט לא. שלמקו 07:37 16/06/2002
  יש על מה לעבוד... ג'יי האמיתית 08:27 16/06/2002
  תודה. השאלה היא כמה צריך גיל 22:26 16/06/2002
  כדאי לדעתי לרמוז ג'יי האמיתית 01:02 17/06/2002
  וכעת אני מעט מבולבלת, ג'יי האמיתית 01:14 17/06/2002
  מופרכות? ממש לא. גיל 04:23 17/06/2002
  הבדל בין ''כפית'' לבין ''נתונים חיוניים'' יעל 01:19 17/06/2002
  עם ובנוסף להערות קודמי: NY מאושר 16:30 16/06/2002
  לב אדום - משופץ גיל 01:50 25/06/2002
  ושוב אני צריך לבקש לתקן את ה 4 ל '[[ל''ת]] גיל 01:51 25/06/2002
  ראה תגובתי בפורום אורט יעל 04:16 25/06/2002
  ביקורת אבישי 14:01 25/06/2002
  בעניין הזמנים, NY מאושר 14:31 25/06/2002
  התקטננות פורמלית על סנדלים שחורים אבישי 01:55 28/06/2002
  ובכן, הייתי (כמעט) מסכים עמך, NY מאושר 03:14 28/06/2002
  א-הא! ידעתי שזה יעבוד! אבישי 09:54 28/06/2002


מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.
This forum powered by Phorum.