הבנתי שהבעיה נעוצה בשתי הפסקאות הראשונות שמסתיימות ב"היא לגמה מכוס השיכר שלה, והביטה בזר שישב מולם."

מאחר שזו אולי הביקורת היחידה שהיתה משותפת לכמה וכמה מגיבים (המכולתיות של ההתחלה) - שברתי על זה את הראש עוד לפני שפרסמתי ובייחוד לאחר קריאת התגובות כאן.

לא הולך. חשוב לי להעביר את כל המידע שיש בשתי הפסקאות האלה בשביל אווירת המו"ד של החלק הראשון. להעביר אותו בכל צורה אחרת יחייב אותי להרחיב מאוד את החלק הראשון, להכניס דיאלוגים ולהוסיף עוד התרחשויות כדי לתת לעצמי מרחב בו המידע הזה יוכל להכנס. אבל העלילה לא נותנת לי מקום להרחבת החלק הראשון. הדבר היחיד שמעניין בחלק הראשון הוא העובדה שאיש זר שוכר את החבורה כדי להעפיל לראש הר ולקחת משם משהו. כל מתיחה של החלק הראשון מעבר למה שהוא תהיה מיותרת ומשעממת. כמו שציינו, גם עכשיו הוא ארוך מדי (לא לדעתי, אבל אני ככותבת משוחדת).
דרך אגב, הגירסה שהתפרסמה פה היא כבר אחרי קיצוץ קל של תיאורים מההתחלה. שאר התיאורים מאוד חשובים בעיני - לבניית דמויות ההרפתקנים הנוסחתיות של סיפורי מו"ד - ואני לא יודעת איך לערוך את זה אחרת.
אם יש למישהו רעיון אני אשמח לבחון אותו.

_ולדברים שאינם קשורים_
* אהבתי את ה.ה. סופרסטאר (ניר, במה חדשה, אתה?) - "יהיה בסדר" ישראלי טיפוסי.
* עברתי על רוב הסיפורים שפורסמו בפורום לפני שאני הצטרפתי אליו. אחד סומן כמועמד לחמישיה הפותחת, ועוד שניים לרשימת ההמתנה. הזדעזעתי מהמון סיפורים אחרים. עוד יש לי המון מה לקרוא. יש איזה "dead line" להצבעה על הסיפורים הטובים ביותר?

וכעת אשלח את ההודעה ואחזור לדיאגרמה שלי... (בדיחה פרטית)