ראשית, אני חייב לציין כי אתה כותב טוב יותר משאתה מקריא. או לפחות כך נראה לי, לנוכח הפלישאה ההיא... ;-)

על כל פנים, למרות שניכר עולם מעניין ומושקע, יש לי מספר בעיות עם הסיפור. הנה הן:
א. עלילה: כפי שציינו רבים, עלילת הסיפור קלושה. אני מעוניין להוסיף על כך, ולציין את הקפיצות החלות בה. אתה משקיע זמן רב בתיאור הפגישה הראשונה, ואז - בום! - חלפה לה שנה ובום! - חלפו עוד שלוש. ואז הם נפגשים במסעדה - ובום! - חולף לו עוד פרק זמן בלתי מוגדר וארוך. למעשה, הסיפור נראה כמו תקציר של ספר, כאשר אתה מדלג על כמה פרקים בכל פעם. זו, לדעתי, הבעיה העיקרית של הסיפור.
ב. סגנון: שפת הדיבור של הגיבור שלך לא אחידה. הוא מחליף שפת רחוב בשפה גבוהה ללא הבחנה. "יצא לי לפגוש" לעומת "יש לי הצעה אחרת עבורך", למשל. גם הסגנון של טוליק עובר שינוי מוזר, שלא נראה כתואם את דמותו - "אידיוט יקר שלי" וכו'.
ג. פיסוק: כדאי לך להקפיד יותר. חלק ממשפטיך מרובי-הפסיקים יכולים להתחלק בנחת לשני משפטים. בדרך כלל, כאשר משתנה נושא המשפט יתכן כי הגיע הזמן למשפט חדש... ;-)
ד. הגיבור: סיימתי לקרוא סיפור ארוך מאד אודות מישהו, ועדיין איני יודע עליו כמעט דבר, פרט לכמה קלישאות ז'אנריות. צורה חיצונית, למשל, תוכל לעזור מאד. אולי נופך רב יותר של חשיבה חייזרית.
ה. AI הריהו בינה מלאכותית או בינם. SOF ? כוחות מיוחדים, אולי? על כל פנים - אין כאן כל סיבה ממשית לשימוש באנגלית. הדבר גורע מהסיפור, לא מוסיף לו.
ו. הסיפור אמנם מתקיים בתוך יקום של מדע בדיוני, אך מה שונה בו מהותית מסיפור המתקיים, למשל, במערב הפרוע? נניח, הגיבור, קצין משטרה שנפצע במהלך שירותו בניו-יורק ואיבד חלק מזכרונו, עובר לעיירה נידחת ופוגש שם את טוליק - נכה מבריק, שוטר לשעבר גם הוא. שניהם מתגייסים לכח השיטור המקומי, וטוליק מנהל את ספריית הפשע באופן יחודי. או אז מוצא טוליק דרך להחזיר את הגיבור לכוח השיטור המיוחד של ניו-יורק. נכון - אין את הרקע הטכנולוגי, אך מה שונה בסיפור *כסיפור*? הדבר מזכיר מעט את "אשליית בול-כמו" מתוך לקסיקון טרקי סיטי - אם כי לא מדובר בדיוק באותו מקרה.
ז. אגב לקסיקון טרקי סיטי, ע"ע "עמעם" ("למרות זאת הצעתי לו לפגוש אותי לכוסית, אני לא יודע למה..."), "עוגיות מקושטות", "באתוס". ךא מדובר במקרים חמורים, אך כדאי לך לקחת לתשומת לבך.

לא קראתי את שאר סיפורי העולם הנ"ל, אך אשמח לסיפורים *חדשים* המתקיימים בו (It's gettin' better all the time). שוב, אני מציע לך לשים דגש על העלילה, שכן הרקע המעניין כבר שם.