הנושא והעלילה מצויינים. יש לי בעיה עם העיבוד הפואמי דווקא - חוסר המשקל, ותחושה מסויימת של עודף מילים ("שמלת הנמפה הברה הוכתמה בנהרות שני וארגמן" במקום, אם נלך עד המינימום האפשרי, "שמלת צחור הוכתמה ארגמן", הלירי יותר). עדיף היה, לדעתי, להשאיר יותר לקורא ולוותר על כמה מהביטויים. כרגע נוצר רושם שממש רצית להשתמש בכמה שיותר מילים כדי להעביר את המסר, על חשבון אמנות הצורה. חבל, כי היצירה ממש סובלת מזה - לדעתי כמובן.

-X-

רק בקריאה שנייה נגלה לי הסיפור כולו, וההסתרה הזו טובה. לא ברור מדי, גם לא נעלם לגמרי. יופי.

-X-

שלושת הבתים הראשונים מזכירים מאוד, באופן מתמיה אפילו, משהו שכתבתי פעם. כנראה שמוטיב הנימפה-המחוללת-והצופה-הנסתר קיים אצל כולנו באופן תת הכרתי. או משהו.

-X-

(שימו לב לשימוש החדשני בתחליפי-כוכביות בטקסט לא-סיפורי.)