קודם כל נהנתי... למרות שלשיר לטעמי חסר בית או שניים. הבתים כתובים נפלא ובהחלט מעוררים רגש. אבל הוא כה קצר עד שבסופו של דבר נותרים עם שמלת נימפה ביד.

*בהתייחס ל-אבל למה?* :קשה לי לראות מוות לחינם בחיים, ובמידה מסוימת גם קשה לראות מוות לחינם בסיפורים. והתחושה שלי שגם כאן היה במידת מה מוות לחינם, האומנם?

ולאחר השאלה הפתוחה... שבוודאי תשמחי לענות עליה, לעצמך אם לא לי. אשאל שאלה קוסמת לפורום הזה... האם יום יתאפשר לנקד במחוזותינו... למרות שהשואל לא הולך תמיד לפי כללי הדקדוק.... כי בשירים, אף יותר מסיפורים, חלק מהמלים מבקשות אותן.