אם אתה נעלב, הרי שבחרת לעשות כן, וזאת *למרות* ההבהרה המפורשת ביותר שלי כי הדברים נאמרו *שלא* על מנת להשפילך או כל דבר שבדומה. הבהרה זו נמצאת אפילו בגוף הטקסט אותו טרחת לצטט כמובאה המדגימה את מידת ה-"השפלה".

על כן, מספר הבהרות, הנאמרות, *שוב*, שלא על מנת לפגוע בך בכל צורה שהיא.
א. לו הייתי חושב כי אין לך מה לחפש בכתיבה, הייתי כותב זאת באותיות של קידוש לבנה עוד בהודעתי הראשונה. עם זאת, שפתך הכתובה, כאמור, בעייתי ביותר, וכאן אין הנחות - דרוש שיפוץ מקיף.
ב. אין בכוונתי לדון אתך באופי הביקורת אותה אני נותן. הביקורת מכוונת לעזור לך *ותו לא*. אם אתה מוצא בה מעבר לכך - אוכל רק לעוץ לך לחדול מלעשות זאת.
ג. סיפורך בפירוש *אינו* נראה כאילו קראו אותו בקול רם ותיקנוהו - וזאת גם בגרסה *השלישית*.
ד. מילים לועזיות: אפילו בין הדוגמאות שהבאת נתן למצוא מילים בעלות תחליף עברי הולם. רנדומלי = אקראי, למשל. אי אפשר להמנע לחלוטין מאינגלוז, אך יש להבדיל בין מונחים המקובלים בדיבור ואלה המקובלים בכתיבה. אם הדמות שלך אומרת "שמע, משה, נתתי למחשב לקמפל את התכנית ואני הולך לאיזה דרינק" - אין בעיה. אך על *הקול המספר* לנהוג ביתר אחריות בשפה: "משה," אמר איציק בעודו נותן למחשב הוראת הידור," אני הולך לאיזה דרינק." זאת למעט מקרים בהם הסיפור כתוב בגוף ראשון, אך גם אז יכול חוסר הקפדה לגרום לאי-קריאות ולאי-נעימות. פרט לכך - יש הבדל קטן ברמת ההבנה של מילים שהתאזרחו לחלוטין (כדוגמת "טלפון") לבין מילים שעדיין לא עשו כן ("קומפילציה").
ה. הואל בטובך והמנע מציטוטים ארכניים בגוף הודעותיך. אני נותן סעיפים בדברי במיוחד על מנת לאפשר לך להשתמש בהם.
ו. כולי תקווה כי תתגבר על רגשותיך העזים ותפיק את מירב התועלת מעצותי.