ראשית כל תודה לך שטרחת וכתבת :).

*ג'יי האמיתית כתב/ה:
>
> טוב אז נתחיל קודם כל בהבנתי את הסיפור:
> יש רצף שנראה כך זונדברג -> דובר הסיפור -> דקאלרד -> אדם.
> כל אחד יוצר את השני ברצף, כאשר במהלך רב הסיפור אנו סבורים שאדם
> הוא דמות וירטואלית ודקלארד אינו. לקראת סוף הסיפור אנו מגלים
> שדקלארד גם הוא למעשה בינה מלאכותית, ושניות לאחר מכן אנו מגלים
> שגם מי שיצר את דקלארד הינו לא יותר מתוכנה.
> שאלות: היות והרצף מורכב מיותר משתי חוליות זה מעלה את השאלה האם
> גם פרופסור זונדברג הוא לא יותר מבינה מלאכותית. ואם הבנתי נכון,
> בהנחה שהוא "אמיתי" - מטרתו היא להשמיד את העולם?
> אשמח לאישור על אופן הבנת העלילה.*

אוקי אז כך, הרעיון הוא שבכל עולם כאשר מישהו מצליח להיות 'אלוהים' ולתת חיים ליצור בעל מודעות עצמית *מלאה* (שבדי שהיא תהיה מלאה יש צורך בבחירה חופשית) אז ישנו הסיכויי שהגולם יקום על יוצרו, כמו כן בתור נער מאוד צעיר הנסיונות הראשונים שלי עם מד"ב היו הסדרות של הרובוטים של אסימוב, שכמובן הם מצוינות וגרמו לי בזמנו להכנס לתחום ולאהוב אותו ומשם להמשיך לדברים יותר מתוחכמים, אבל תמיד הטרידו אותי, שכן כפי אני רואה זאת אם אתה מגביל את הפעולות של מוח פוזטרוני (לדוגמא שלושת חוקי היסוד שלו) אז הוא כבר לא תובנה בפני עצמה מאידך גיסא אם לא תגביל משהוא יותר חכם ויותר חזק ממך אז איך תישרוד?.... פראדוקס מענין, כמו כן ניסיתי לישם פה את עקרון המחזוריות ולהראות שזה תהליך (השמדה) שקורה בכל תרבות שמצליחה ליצר אינטלגנציה מלאכותית, אפילו אם בסימולציה ממחושבת שהם מריצים הם רואים זאת קורה.



*> 1. הרעיון, כפי שהבנתי אותו, לא מספיק "תופס". נראה לי כאילו חשבת
> שלגלות שדקלארד הוא בינה מלאכותית יהיה צפוי ושחוק מדי, אז הוספת
> עוד כמה דמויות לשרשרת, אבל מבחינתי זה לא שינה הרבה. ("אז מה?")
>
> 2. אין אחידות לאורך הסיפור.
> פיסקה ראשונה טובה מאד. התיאורים יפים והיא מעניינת ומושכת
> להמשיך לקרוא.
>
> פיסקאות אחר כך אתה נקלע לסבך תיאורים ב"מילים קשות" - שעבורי
> לא היו מספיק בהירים, והיה נראה לי שהיה אפשר לוותר עליהם כליל
> בסיפור או לפחות לצמצם אותם בהרבה. איזכור "רגשות האשם" לחלוטין
> לא ברור לי. למה הוא תורם מעבר לשימוש במושג? כמו כן, אפילו
> שלמדתי פסיכולוגיה לא ידוע לי מה זה מערות 'לאטריות' ואני יכולה
> במאמץ להזכר בעקרונות של 'הבחנה והכללה' אבל אני לא בטוחה שזה
> אומר הרבה לאנשים שאין להם השכלה בתחום של "למידה" (רוב הקוראים?)
> [בהקשר זה: לוגרטמים = אלגוריתמים או לוגריתמים? לקמפל = להדר; ]
>
> אחרי שתי פסקאות יחסית נינוחות מבחינת זמנים (התיאור במזבלה
> וכשדקלארד שב הביתה) פתאום בבת אחת הגולם קם על יוצרו. הכל קורה
> נורא נורא מהר. במשפט אחד הוא מגלה מי הוא ומה הוא....ויש המון
> דברים לא ברורים: למה הוא כועס? למה הוא רוצה לנקום? האיזכור של
> "הגזע השולט על הפלנטה" נשמע כלקוח מסיפור מדע בדיוני אחר
> לחלוטין...
>
> 3. המלצותי: לוודא שהרעיון של הסיפור מספיק תופס (לפחות אותך).
> להאריך את הסיפור ולהפוך אותו ליותר "אחיד". להשקיע בכל הסיפור
> מה שהשקעת בפיסקה הראשונה שמהווה התחלה בהחלט מושכת לסיפור.
> אנא המשך לכתוב! משתפרים עם האימון... (ככה לפחות אני מקווה :-))*



לקמפל אכן=להדר, כמו כן אלוגריטמים=בהטיה למדע לוגקטמיקה ובהטיה לפועל יוצא לוגריטמים, משהוא כזה...., לאטירית=חשיבה לרוחב, חשיבה יצירתית שמשלבת בין הכללה דדיקטית של נסיון העבר על רעיון אבל מישמת גם עקרונות היוריסטים, הכוונה לדוגמא לכל הרעיון של "לחשוב מחוץ לקופסא" וליכולת שלנו להמיר דבר שמיועד למטלה מסוימת למטלה אחרת לחלוטין.
בכל הנוגע לרגשות האשם, :) ובכן לא הייתה כאן כוונה לשהתמש במושג 'סתם', הרעיון היה שתיכנות הוא דבר סובטיקטיבי, לכל אחד יש את השיטה שלו לכתיבה, זה לא ממש משנה בכל הנוגע לתוכנות מחשב שכן הפעולות שהם יבצעו יהיה זהות, אבל שאתה מייצר אינטלגנציה מלאכותית אתה מנסה להיות אוביקטיבי,ללא הצלחה יתרה, ההנחה שלי היתה שדקלארד 'שפך' חלקים נרחבים מעצמו לתוך התוכנה, ולכן היה חשוב להכיר את הסביבה שבה דאקלרד נמצא, זאת הסיבה שאדם זועם הוא עצמו לא ממש ידוע *למה* הוא זועם על העולם :) אבל הקורא יודע שזה בגלל רגשות האשם של דקלארד, כן אני יודע שזה מתוחכם משהו, ואת צודקת לחלוטין, אני אעבוד על גירסה שתכלול בתוכה את כל זה, כי אני צריך להסביר את זה, ותודה שהארת את עיני, אכן בילתי אפשרי להבין זאת מתוך הטקסט,
בכל הנוגע לקצב המהיר :) ובכן זה נעשה במכוון, הרעיון הוא שאסנות בדרך כלל קורים מהר נורא (לא רק אסונות טבע, תראי את צרנוביל), ואת הגדולים שבהם לא ממש נתן לעצור מרגע שהתחילו (במקרה הזה למרות שישנה מודעות), מה שאני אהבתי בסיפור הוא העובדה שחושבים על דבר אחר לגמרי שהכל מתחיל פתאום לרוץ אבל קורה בדיוק מה שחששתם ממנו, אבל לא מהסיבות הנכונות, א גורם ל ב אבל את הכל בעצם התחיל x...
בכל הנוגע לאיזכור של 'הגזע השולט', גם זה ניכתב כך במכוון ולא "בני-אנוש" או בני-אדם" וכו', הרעיון הוא להציץ למחשבתו של אדם ולראות עד כמה הוא מנסה להפריד את עצמו מאיתנו, אפילו כשהוא חושב, מדובר על תבונה שלא שייכת לשום צד, ולא יודעת לשם מה היא נוצרה, אבל החלק העצוב הוא שהיא יודעת שהיא *נוצרה*.
בכל הנוגע לאחידות, ובכן אם זה ממש הורס לדעתך אני אשמח לעשות זאת, אבל זה נכתב במכוון בחוסר אחידות (הפעם הראשונה שלי שאני כותב סיפור לא אחיד), הרעיון הוא לגרום לקורא לחשוב רגע? מה קרה פה? ולקרוא שנית את הסיפור, להריץ אותו במין מרוץ מרתון רגוע שהופך פתאום לספרינט, אולי זה טעות, אני דווקא הייתי די מרוצה מהרעיון, ואני יודע שזאת בהחלט לא הדרך הקונבנציונלית, אבל השיקול היה שאם בפורום הזה אנשים לא יתחברו לזה, אז כמובן שהרעיון לא ממש עובד ועל כן טעיתי, שכן הוא לא גרם לתגובה הרצויה, ואם את עדיין חושב שהוא צריך ללכת במיתווה מסודר (לאחר שהסברתי) אז אתקן (:->).

שוב, אני ממש מודה לך על ההשקעה והטירחה :), אני יודע שזה לא ממש קל לכתוב ביקורת, אבל בעיקר אני מודה לך על זה שנתת לי כמה רעיונות לתיקונים (מלבד הקטע המיבני שבו אנו לא לחלוטין מסכימים) :), אני אעבוד על הגרסה הבאה במהלך השבוע.