פורום הסיפורים :
מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar)
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו ל
רשימת הדיוור על-ידי משלוח
מייל ל
מזכירות האגודה.
סוף סוף קראתי (אינטרנט מהיר בבית - כיף)
תאריך: 04:36 31/05/2002
מאוד אהבתי.
לפני הביקורת הקטנטנה שלי, אני אציין שמעולם לא קראתי את האמצע והסוף של "שלושה בסירה אחת". בפנאטיות אופיינית הפסקתי לקרוא את הספר קצת אחרי שהרופא המליץ להיפוכונדר לעשן כל יום. אבל הייתי ממש קטנה אז. אולי הגיע הזמן לתקן את המעוות.
יכול להיות שהביקורת נובעת מחוסר השוואה לשלושה בסירה אחת.
הדבר היחיד שהפריע לי היה בנושא האוכל בספינה. אני אמנם לא צמחונית, אבל אני לא מכניסה לפה המון דברים, ויש לי אחות ושותף צמחוניים.
אילו אני אליהו, הייתי מוודאת הרבה זמן לפני כל הסיפור שיהיה אוכל נורמלי על הספינה שלהם. ואילו הייתי מגיעה למצב שכל מה שיש לי לאכול זה פיתות, חומוס וקרקרים - הייתי מוותרת על הרעיון (עד כדי כך).
צמחוני מוצק בדעותיו כמו אליהו חייב להיות בעל מודעות לקטע הזה כמו לבעיות אחרות הנובעות מצמחונות כמו חוסר ויטמין B12 ועוד.
לבד מכך, כבר היום יש מזונות מלאים, שמכילים את כל מה שהגוף זקוק לו ואינם בשריים - כמו אנשור שזה מזון נוזלי בפחית או חטיפי אנרגיה למיניהם (לא מה שיש בסופר פארם על המדפים, יש יותר טובים). הטעם שלהם נע בין בסדר, דרך נסבל ועד אפשר להכניס לפה בלית ברירה. אני מניחה שבעתיד הטעם שלהם ישתפר בהרבה, וממש לא סביר שבאותה מושבת חלל לא ימצאו הדברים האלה בהמונים למען השלמת התזונה של התושבים - בהעדר צמחים שהם זקוקים להם ועוד.
לכן, ההנחה שהצמחוני חייב להסתפק בפיתות, חומוס וקרקרים הפכה מבחינתי את הסיפור בבת אחת לבדיחה אחת גדולה - ויש לי הרגשה שלא לזה התכוון המחבר.
מבחינתי היה עדיף לקלקל איכשהו את כל המלאי הגדול הזה של חטיפי מזון מלאים - אולי אפילו משהו שנובע מהפעלת הצמחוקר עליהם - מאשר להניח שגם הגיבורים וגם מי שסיפק להם את הספינה והמזון הם מטומטמים עד כדי כך (ע"ע סיפורו של אדיוט מדרגה שניה בלקסיקון טרקי סיטי).
חוץ מזה, מאוד אהבתי את הסיפור. הוא בנוי טוב, והפואנטה שלו - השמדת השיח התבוני על ידי הצמחוני המטורף - מגיעה בהחבא ובדיעבד צצה לה פתאום.
היה חסר לי קצת איזה: "עצור, מה אתה עושה?" של שוורץ למראה אליהו המתחיל לבלוס את בן השיח שלהם - אבל זה לא הכרחי.