פורום הסיפורים :
מיועד לפרסום וביקורת של סיפורי מד"ב ופנטסיה; מנהל הפורום: זיו קיטרו (Sickbar)
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
לקבלת עדכונים חודשיים בדואל על פעילויות האגודה, הצטרפו לרשימת הדיוור על-ידי משלוח מייל למזכירות האגודה.
רוצים לפרסם כאן סיפורים?
ראשית, קראו את
כללי הפורום.
אוי, אני מתנצל.
נכתב ע''י: NY מאושר (IP Logged)
תאריך: 12:54 27/05/2002
גם לך מגיע סיפור! סליחה. אני מבטיח לנסות לכתוב עוד משהו, והפעם במיוחד בשבילך. דותן המסכן... ;-)
על כל פנים, לפחות חלק מניטפוקיך נשקלו ע"י המערכת עוד בשלב כתיבת הסיפור. הבה נראה:
1. אכילת הצמח: מעולם לא טענתי כי "חליפת מגן" פירושה "חליפת חלל". כוונתי היתה למין שריון גוף קל. יתכן כי אמנם כדאי לשנות את הביטוי. באשר לתגובות הרעות למזון: הנחת היסוד שלי היא כי המכשיר מבדיל בין "אכיל-צמחוני", "אכיל-בשרי" ו-"לא אכיל" ("איייפ!"). הוא אמור לתת הגנה מינימאלית מפני רעלים ושאר ירקות. ועם זאת עלתה המחשבה במוחי, בזמן הכתיבה, לגרום לאליהו קלקול קיבה נוראי. אני חייב להודות בבושה כי איני זוכר מדוע לא עשיתי זאת.
2. דמותו הקטנה של שוורץ - אללי. זו טעות אמיתית. תוקן (הפריוילגיה הקטנה של ניהול הפורום).
3. סיר שמן רותח - בגרסה קודמת היה תיאור נורא ואיום בנושא "כיצד לטגן צ'יפס בחלל". הוא כלל כל מני צנצנות מגן וגם, אם זכרוני אינו מטעני, שואב אבק. למרות (ואולי בגלל) זאת הוחלט לבסוף כי סיר השמן הרותח לבדו ישיג אפקט קומי טוב יותר. אני טורח לציין שהוא צרה צרורה...
4. הפירורים של הקרקרים - אכן. אני זוכר בוודאות שציינתי את הנושא במקום זה או אחר בגוף הסיפור, אך נראה לי כי הוא נשמט בגרסה זו (הסיפור עבר כחמש עריכות מלאות ועוד כמה עריכות ביניים). אולי אוסיף אותו.
5. המכשיר עצמו. למרות המחקר וההשקעה, לא העזתי לקוות כי הוא יתקבל על דעתם של כל הביולוגים שבינינו. עם זאת, הרשה לי להגן עליו במקצת: המכשיר הנו *אוסף* של חיישנים המשתמשים בשיטות שונות לזיהוי מרכיבים שונים באויר - בעיקר חומצות שומניות.
זמן הפעולה המשוער נע בין שניה אחת (במקרים ברורים מאד - בעיקר אוכל מטוגן או מבושל) לבין דקות במקרים קשים יותר (אותם השתדלתי שלא לציין, או, לחילופין, לא לתת מדת זמן מדויקת. האזכור שלי לסושי רומז על כך). השתדלתי מאד לעסוק בזמנים קצרים, בעיקר בגלל זרימת הסיפור. עם זאת, סיבה אחרת לפעולה המופרעת משהו של המכשיר היא תחיבתו במחבת הבישול, אי שם בתחילת הסיפור.
סילוק הדוגמה הקודמת: אם אין דוגמה, אין בעיה. אם בקולטנים/נוגדנים עסקינן, מה הבעיה להחזיק "מחסנית מילוי" של הקולטן האמור ולהחליף לאחר כך בדיקה? פשוט יותר מניקוי. ושוב - הגילוי מהאויר מפשט.
זיהומים ועניינים - בהחלט יכול להיות, אם כי אני בטוח שלמדע הביולוגיה פתרונים.
6. שמח שאהבת את הסיפור עצמו. זה, בסופו של דבר, העיקר...
על כל פנים, לפחות חלק מניטפוקיך נשקלו ע"י המערכת עוד בשלב כתיבת הסיפור. הבה נראה:
1. אכילת הצמח: מעולם לא טענתי כי "חליפת מגן" פירושה "חליפת חלל". כוונתי היתה למין שריון גוף קל. יתכן כי אמנם כדאי לשנות את הביטוי. באשר לתגובות הרעות למזון: הנחת היסוד שלי היא כי המכשיר מבדיל בין "אכיל-צמחוני", "אכיל-בשרי" ו-"לא אכיל" ("איייפ!"). הוא אמור לתת הגנה מינימאלית מפני רעלים ושאר ירקות. ועם זאת עלתה המחשבה במוחי, בזמן הכתיבה, לגרום לאליהו קלקול קיבה נוראי. אני חייב להודות בבושה כי איני זוכר מדוע לא עשיתי זאת.
2. דמותו הקטנה של שוורץ - אללי. זו טעות אמיתית. תוקן (הפריוילגיה הקטנה של ניהול הפורום).
3. סיר שמן רותח - בגרסה קודמת היה תיאור נורא ואיום בנושא "כיצד לטגן צ'יפס בחלל". הוא כלל כל מני צנצנות מגן וגם, אם זכרוני אינו מטעני, שואב אבק. למרות (ואולי בגלל) זאת הוחלט לבסוף כי סיר השמן הרותח לבדו ישיג אפקט קומי טוב יותר. אני טורח לציין שהוא צרה צרורה...
4. הפירורים של הקרקרים - אכן. אני זוכר בוודאות שציינתי את הנושא במקום זה או אחר בגוף הסיפור, אך נראה לי כי הוא נשמט בגרסה זו (הסיפור עבר כחמש עריכות מלאות ועוד כמה עריכות ביניים). אולי אוסיף אותו.
5. המכשיר עצמו. למרות המחקר וההשקעה, לא העזתי לקוות כי הוא יתקבל על דעתם של כל הביולוגים שבינינו. עם זאת, הרשה לי להגן עליו במקצת: המכשיר הנו *אוסף* של חיישנים המשתמשים בשיטות שונות לזיהוי מרכיבים שונים באויר - בעיקר חומצות שומניות.
זמן הפעולה המשוער נע בין שניה אחת (במקרים ברורים מאד - בעיקר אוכל מטוגן או מבושל) לבין דקות במקרים קשים יותר (אותם השתדלתי שלא לציין, או, לחילופין, לא לתת מדת זמן מדויקת. האזכור שלי לסושי רומז על כך). השתדלתי מאד לעסוק בזמנים קצרים, בעיקר בגלל זרימת הסיפור. עם זאת, סיבה אחרת לפעולה המופרעת משהו של המכשיר היא תחיבתו במחבת הבישול, אי שם בתחילת הסיפור.
סילוק הדוגמה הקודמת: אם אין דוגמה, אין בעיה. אם בקולטנים/נוגדנים עסקינן, מה הבעיה להחזיק "מחסנית מילוי" של הקולטן האמור ולהחליף לאחר כך בדיקה? פשוט יותר מניקוי. ושוב - הגילוי מהאויר מפשט.
זיהומים ועניינים - בהחלט יכול להיות, אם כי אני בטוח שלמדע הביולוגיה פתרונים.
6. שמח שאהבת את הסיפור עצמו. זה, בסופו של דבר, העיקר...
מצטערים, אין לך הרשאה לכתוב/להגיב בפורום זה.