טוב, קודם כל, זה מזכיר מאוד את "אתם המתים החיים" של היינליין.

בעיה שהציקה לי מעט במהלך הסיפור היא שלמרות שיש מסע בזמן (על פני טווח של לפחות 30 שנה), זה לא מורגש בסיפור. מסיפור מסע בזמן הייתי מצפה שהגיבור (או לפחות הקורא) ישים לב להבדלים תרבותיים (במקום אחד מנורות שמן, ואחר כך פנסי גז למשל), לפחות לפני שאנחנו מבינים שזה מסע בזמן.

אבל הבעיה העיקרית של הסיפור היא השפה אשר, תסלח לי, נוראית.
שימוש קלוקל בפעלים: "השקט מט", "עט עליו את מעילו", "זלג לתוכה מים"
חוסר התאמה בין רבים ליחיד: ""סוליית נעליו"
תיאורים שגויים או סתומים: "הבל נשמות הסוסים..." - צ"ל "נשימת"; "עמודי עץ [...] מעלים אור נוגה" - וואלה? עצים זורחים?; "הערפל שזיהה את קולה" ;
שגיאות כתיב: מפוייך, נתלתלה

כל אלו הן דוגמרות בודדות מתוך ים של שגיאות דומות בסיפור.
רואים שניסית לכתוב בשפה גבוהה, אבל לא נראה שקראת את מה שכתבת.
מלבד אלו יש לעיתים גם בעיות של מבנה המשפט, פסיקים וכדומה, אבל אני צריך לחזור למבחנות שלי, אז פעם אחרת...