הוא היום הארוך ביותר בשנה. הלוואי שהיו יותר כאלו :-)
לגבי שאלותיך:
למרות שהאיזכור של "יום" או "לילה" נועד לספר לקורא על המצב של נתנאל, אני חושבת שהוא גם נותן תחושת זמן ומדגיש את החשיבות של הזמן בסיפור. יכולתי גם לכתוב "השעה היא שעת בוקר ואו השמש זרחה ו..." אבל אהבתי את התמצות שבמילה אחת בודדת.

לגבי בסוף - ובכן, אני כלל לא בטוחה שנתנאל אי פעם ימצא תרופה. אולי כן, אולי לא, השוקולד מהווה תרופה חלקית... ולומר את האמת אני לא ממש שלמה עם הסוף, ככה שאני לא יכולה להסביר לך למה הוא טוב (אני לא בטוחה שהוא טוב).

נתנאל אומר "נצליח" במקום "אצליח" - אולי כי הצניעות של תלמיד שנה א' עדיין מצוייה בו. אולי כי התהילה אינה העיקר בעיניו.
שים לב שהוא אומר "נצליח" על משהו שהוא עשה לבדו, בעוד הפרופסור אומר "עבודת צוות" על משהו שרק נתנאל עשה...